היכרות עם האופנישדות

מהן האופנישדות?

התרגום המילולי של אופנישד הוא לשבת קרוב, הכוונה היא לשבת קרוב למורה, ללימוד אינטימי ואותנטי. האופנישדות הן טקסטיים הודיים עתיקים וחשובים, הראשונות נכתבו החל מהמאה ה 9 לפנה"ס. יש כ 10 אופנישדות מרכזיות וסה"כ לפי המסורת קיימות 108 אופנישדות. 

האופנישדות היוו תנועת נגד למסורת השמרנית הברהמינית שהייתה דומיננטית בהודו והשפיעו על התפתחות המסורות הרוחניות שפרחו בהודו בהמשך ביניהן מסורת היוגה. הן עוסקות במגוון נושאים : קארמה, גלגול נשמות, טבע התודעה, מה קורה אחרי המוות, מה זה העצמי האמיתי ועוד. בטקסטים יש כל מיני מפגשים של לימוד ודיאלוג למשל אישה שמבקשת ללמוד מבעלה על הקיום, מלך שפונה למורה רוחני לעצה, נער שפוגש את אל המוות. דרך המפגשים הללו, דימויים ומשלים האופנישדות מנסות להעביר ידע חוויתי בצורה עמוקה אך נגישה.

3 רעיונות שאפשר ללמוד מהאופנישדות

האחדות היא עיקרון על, הגיוון והריבוי הם הופעה חיצונית אבל במהות הדברים יש אחד שמקבל ומכיל את השוני.

העצמי (האטמן) והברהמן (החלק הקולקטיבי של המהות האינסופית) קיימים בהכול ומשלימים זה את זה.

מה שפנימי חשוב יותר מהחיצוני ואפשר להגיע לאמת (אחדות) בלי מתווך חיצוני אלא בעזרת עבודה רוחנית פנימית.

כמה דימויים יפים מהאופנישדות

1. דימוי המראה והאבק מהבריהדארנקיה אופנישד - כמו שמראה מלאה באבק לא מצליחה להראות את דמותנו כך תודעה עמוסה אינה מגלה את המהות הפנימית
2. המרכז השקט של הגלגל - כפי שגלגל מסתובב סביב צירו הקבוע, כך כל הדברים משתנים סביב העצמי הבלתי משתנה
3. משל 2 הציפורים מה Mundukya אופנישד - ציפור אחת אוכלת מהפירות נהנית ומתאכזבת, הציפור השניה מתבוננת ונשארת שקטה ורגועה. כך האישיות הארצית שלנו חיה עם תשוקות והיאחזויות והעצמי הטהור שלנו נשאר יציב אל מול עולם הגירויים.

שנטי מנטרה

עוד מתנה שהגיעה מהאופנישדות היא המנטרות לשלום ששרים בתחילת או סוף האופנישד (ומפגש תרגול באופן כללי) ומסתיימות באום שנטי 3 פעמים. 2 מהידועות שבהן: Om Sahana Vavatu ו Om Purnam.

את השניה אני מצרף כאן בגרסא יפה של Deva Premal

אום שנטי שנטי שנטי

ואולי יעניין אתכם לקרוא גם:

על האדם הטוב לפי הגיטה

המנטרה - Gayatri

סיפור מן המזרח - שערי גן עדן

 סיפור קצר נוסף מקובץ הסיפורים המומלץ סיפורי חכמה מן המזרח של אורי קפלן.

שערי גן עדן

לפני שנים רבות, חי ביפן סמוראי אכזר אשר פחד מאוד להגיע לגיהנום. שמו היה נובושיגה. הוא החליט לצאת ולבקר את מורה הזן הנודע, הקואין, ולברר איתו לגבי גן העדן והגיהנום. "האמנם מקומות כאלה אכן קיימים?" שאל את הנזיר הזקן.

"ומי אתה?" שאל הקואין את הסמוראי.

"אני הגנרל הראשי של שבל טאקדה" ענה נובושיגה, "באמת לא שמעת עלי?"

"אתה? סמוראי מפורסם?" צחק מורה הזן, "למה שמישהו יעסיק אותך כשומר הרי אתה רזה וחלשלוש כקבצן רחוב"

הסמוראי הנדהם התרגז עד מאוד, "איך אתה מעז לדבר אלי כך", הוא זעם שלף את חרבו צעק ואיים: "אני אכרות את ראשך חוצפן!"

הקואין הביט בהשתאות בלוחם הכעוס. "כעת אתה עומד בשערי הגיהנום" אמר בשלווה.

נובושיגה החזיר מיד את חרבו לנדן. דברי הנזיר השפיעו עליו והוא תפס את חכמתם העמוקה. הוא ירד על ברכיו, קד למורה הזן, והתנצל. "אנא סלח לי על פזיזותי," ביקש בכבוד.

הקואין חייך אל הלוחם. "כעת עומד אתה בשערי גן העדן", הוא אמר בשקט.

סמוראי אוחז חרב -תמונה מויקיפדיה

אולי יעניין אותך לקרוא גם

סיפור הזן - פסל העץ

המשל של נראדה - הדרך לשחרור

סיפור קצר - פסל העץ

מצורף סיפור קצר ממסורת הזן מתוך הספר המומלץ סיפורי חוכמה מן המזרח שאיגד אורי קפלן ומכיל סיפורים ומשלים קצרים ממסורות המזרח עם שיעורים מעניינים לתרגול ולחיים.

פעם אחת, לפני שנים רבות, היה נזיר בודהיסטי שפיסל בודהה גדול מעץ. הוא שילם את מעט הכסף שהיה לו על מנת לרכוש את העץ, ואז גילף ושייף אותו במשך זמן ממושך. הוא ידע בדיוק איך הוא רצה שהפסל ייראה: גבוה כבית קטן, מעוצב לפרטי פרטים, וצבוע בגוונים חיים.

לאחר חודשים רבים של עבודה, היה הנזיר לבסוף מרוצה. הוא הניח את הפסל באולם גדול והתיישב מולו. בעודו מישיר את עיניו אל עבר הבודהה, החל הנזיר לתרגל מדיטציה. כך חלפו להם חודשים ואולי שנים. עד שבבוקר חורפי מסוים, הגיע הנזיר לפתע אל ההארה. הוא פקח את עיניו והתבונן סביבו. היה זה יום קר עד מאוד וגופו נרעד. אז הוא שפך מעט שמן, הצית גפרור, הבעיר את פסל הבודהה, וחימם את ידיו מול האש.

לאחר שחוצים את הנהר, אפשר להשליך את הרפסודה.

בעולם היוגה - אחת היאמות (ערכי מוסר והתנהגות) היא אפאריגרהאה שעוסקת באי רכושנות ושחרור מדברים חומריים.

פסל הבודהה מבודגאיה בהודו - התמונה מויקיפדיה

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

מעט מול הרבה מספר הטאו

משל הודי קצרצר על שחרור ונתינה

על מינימליזם וחיים בפשטות

ההתחלה של הטקסט היוגי גרנדה סמהיטה

 הגרנדה סמהיטה - Gheranda Samhita הוא טקסט יוגה חשוב מהמאה ה 17, כתבתי בפוסט קודם על 7 ענפי היוגה שהוא מציע. 

רוב הטקסט הוא מדריך שמסביר טכניקות שונות (טכניקות ניקוי, תנוחות, מודרות וטכניקות מדיטציה).

בתחילת הטקסט (שהוא תמיד חלק חשוב בכל ספר..) ישנם פסוקים מעניינים עם דימויים יפים ששופכים קצת על אור על תפיסת ומטרת התרגול לפי המחבר והרקע והמסורת מהם נכתב הטקסט, אני מביא אותם פה בתרגום חופשי שלי מאנגלית.

1. פעם אחת צ'אנדה קאפאלי הגיע לבית של גרנדה ופנה אליו לשלום עם הערכה ומסירות.

2. צ'אנדה אמר , מאסטר של יוגה, היוגי הגדול, אני מבקש ללמוד כעת את התרגול הפיזי (Yoga), אשר מוביל לידע של האמת.

3. גרנדה ענה, שאלת נכון, אספר לך מה שביקשת, הקשב בתשומת לב.

4. אין אזיקים כמו אלו של האשליה (Maya), אין כוח כמו זה אשר מגיע מתרגול (יוגה), אין חבר גבוה יותר מידע, ואין אויב גדול יותר מהאגו (Ahamkara).

5. כמו שבלימוד האותיות אדם יכול בעזרת אימון לשלוט בכל המדעים, כך בעזרת תרגול יסודי שמתחיל עם האימון הפיזי אדם רוכש את הידע של האמת.

6. בהתאם לחשבון של מעשים טובים ורעים, הגופים של כל היצורים החיים נוצרים, הגופים מאפשרים למעשים (קארמה אשר מובילה ללידה מחדש) וכך המעגל ממשיך כמו של גלגל פרסי שמסתובב. (הערה - גלגל פרסי זה מכשיר ששימש לתנועת מים בחקלאות העתיקה).

7. כפי שהגלגל הפרסי אשר שואב מים מהבאר עולה מעלה ומטה, נמשך ע"י השוורים, כך הנשמה אשר עוברת בין חיים למוות נעה ע"י המעשים.

8. כמו כלי אדמה לא אפוי (בתנור) שנזרק למים, הגוף נרקב במהירות בעולם הזה. הקשה אותו באש התרגול על מנת לחזק ולטהר את הגוף.

והספר ממשיך לתיאור ופירוט הטכניקות השונות

גרנדה סמהיטה באחד התרגומים שלו לאנגלית

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

מיהו האדם השלם והטוב לפי הגיטה

מה זה סנטושה

זיהוי הבערות - קטע מתוך הספר של הדלאי לאמה

אני מביא כאן קטע מהספר: כיצד לראות את עצמך כפי שהנך באמת של הדלאי לאמה שיצא בעזרת עמותת ידידי הדהרמה.

הערה: אינני בטוח מאיזו מילה בספר המקורי תרגמו את המילה בערות, בעולם היוגה משתמשים במילה AVIDYA שפירושה אי ידיעה, בורות, או תפיסה והבנה מוטעות של המציאות. הדרך הרוחנית הן בבודהיזם והן בעולם היוגה עסוקה בפיתוח ראייה צלולה יותר של המציאות והבנה של איך אנו רואים את המציאות באופן שגוי ומה קיים באמת מתחת לחזות הדברים, בחלק זה האחרון יש הבדל בין מסורות יוגה שונות ומסורת הבודהיזם.

זיהוי הבערות

כדי להצליח לפתח תובנה חודרת, ראשית צריך לזהות את הבערות. הבערות בהקשר זה אינה רק חוסר ידע, היא תפיסה מוטעית פעילה של טבע הדברים. היא מניחה בטעות שיצורים חיים ותופעות קיימים בפני עצמם, מכוח עצמם, מתוקף טבעם. לא קל להבין את הרעיון הזה, אבל חשוב מאוד לזהות את התפיסה הלקויה הזאת, משום שהיא המקור לרגשות עוכרים כמו תשוקה ואיבה. בבודהיזם אנו מדברים שוב ושוב על הריקות, אבל אם אינך רואה כיצד האנשים טועים לחשוב שהדברים קיימים מעצם טבעם, באופן אינהרנטי, אי אפשר להבין את הריקות. צריך לזהות לפחות באופן גס, את התפיסות השגויות שאתה נוטה להטיל על התופעות בטרם תוכל להבין את הריקות הקיימת במקום התפיסות האלה. ההבנה כיצד אתה מתקיים למעשה, מי אתה באמת ללא הציפוי של דמיונות שווא, היא הנושא העיקרי של ספר זה.

כל השיעורים הרבים שלימד הבודהה מיועדים להשגת חירות ממעגלי הקיום - מתנועתם האינסופית מתקופת חיים אחת למשנה והשגת ידיעת כל. הבערות היא שורש כל מכשול בדרך למימוש הישגים אלה. היא כובלת אותנו לסבל, ולכן יש לזהותה בבירור. לשם כך עלינו לבדוק כיצד התכונה השקרית הזאת של הדברים, כאילו שהם קיימים מעצם טבעם, נתפסת על ידי התודעה, כיצד התודעה מקבלת את הטעות הבסיסית הזאת וכיצד התודעה מבססת עליה רעיונות רבים כל כך.

הבערות אינה רק שונה מידע, היא היפוכו של הידע. המדענים מספרים לנו שככל שנבחן דבר מה מקרוב יותר, גדלים הסיכויים שנמצא רק חלל ריק. הבערות, המתבססת על חזות התופעות, מטילה על אנשים ועל דברים נופך של מוחשיות שאינו נמצא שם. הבערות גורמת לנו להאמין שהתופעות קיימות באיזשהו אופן מהותי. נדמה לנו שמה שאנו רואים סביבנו קיים באופן עצמאי, שקיומו אינו תלוי בגורמים אחרים, אבל זה לא המצב. אנו מייחסים לאנשים ולדברים שסביבנו מעמד מוגזם, ולכן נגררים לסוגים שונים של רגשות מופרזים שבסופו של דבר פוגעים בנו ובזולתנו. 

זיהוי החזות הכוזבת של הדברים והכרה בהסכמה האילמת שלנו לתעתוע הזה הם הצעדים הראשונים לקראת ההבנה הנכוחה שאתה ויצורים אחרים, וכל יתר המושאים, לא קיימים באופן שהם נראים לך, לא באופן כה מוצק ועצמאי. במהלך הלמידה שתאפשר לך להעריך באופן מדויק יותר מי אתה באמת, עליך להכיר בפער בין האופן שבו התודעה שלך תופסת אותך ובין האופן שבו אתה מתקיים למעשה. אותו דבר נכון לאנשים אחרים ולכל יתר התופעות בעולם.

ספרו של הדלאי לאמה

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

קטעים מכתביו של סוואמי ויווקננדה

10 ערכי היאמות ביוגה

על אחריות ובחירה - קטע מתוך הספר הנדסה פנימית של סדגורו

 קראתי לאחרונה את הספר של סדגורו - הנדסה פנימית, שיצא בתרגום לעברית בהוצאת אסטרולוג. הספר מחבר רעיונות וטכניקות תרגול מעולם היוגה, אנקדוטות וסיפורים קצרים ומשלב איתם את הסיפור והידע החוויתי של סדגורו למטרות איזון ושינוי הגוף נפש בדרך היוגה. את הספר תרגם יונתן ריכטר שנרצח במסיבה ברעים כשהתנדב בארגון "אנשים טובים".

אחד הפרקים בספר מתעסק בנושא החשוב של אחריות ובחירה, ואני מביא ממנו כמה קטעים קצרים:

"אז מי אחראי? זו שאלה גדולה, בוא ננסח את השאלה באופן מדויק יותר: מי אחראי לכך שאתה כפי שאתה ברגע הזה? הגנים שלך? אבא שלך? אמא שלך? בת הזוג שלך? אלוהים? הממשלה? כל התשובות נכונות? כך הוא המצב בכל מקום. שאל מישהו למה אתה במצב הזה? במהרה תגיע התשובה: אתה יודע, כשהייתי ילד, ההורים שלי... אותו סיפור ישן עם כמה שינויים קלים."

"איכות חיינו נקבעת על ידי יכולתנו להגיב למגוון המצבים המורכבים שאנחנו פוגשים. אם היכולת להגיב בצורה אינטליגנטית, מתוך מסוגלות ורגישות, נפגמת כתוצאה מגישה כפייתית או תגובתית, אנחנו משועבדים לסיטואציה. המשמעות היא שאפשרנו לנסיבות ולא לעצמנו, לקבוע את טבעה של חוויית החיים שלנו."

"אחריות אין פירושה לקחת על עצמנו את עול העולם. אין משמעה לקחת אשמה על דברים שעשינו או לא עשינו. אין משמעה לחיות במצב של אשמה תמידית. הפירוש של אחריות הוא פשוט היכולת שלך להגיב..כל מה שנדרש הוא שתבין שאתה אחראי לכל מה שאתה ולכל מה שאתה לא, לכל מה שעשוי לקרות לך ולכל מה שעשוי לא לקרות לך."

הערה: באנגלית המילה Responsibility - אחריות, מורכבת מצמד המילים Response - Ability - שפירושן יכולת תגובה.

"רק אם תבין שאתה אחראי, יהיה לך החופש ליצור את עצמך כפי שאתה רוצה להיות, ולא כתגובה למצבים שבהם אתה נמצא. תגובתיות היא שיעבוד. אחריות היא חופש.. ייתכן שהחיים החיצוניים שלך לא יהיו בשליטתך במאת האחוזים, אבל החיים הפנימיים שלך תמיד יהיו בשליטתך."

"הגיע הזמן לעשות עוד הבחנה. אחריות היא לא תגובה אבל היא גם לא פעולה. אחריות ופעולה שייכות לשני מימדים שונים. היכולת להגיב נותנת לך את החופש לפעול. היא גם נותנת לך את החופש לא לפעול. היא מושיבה אותך במושב הנהג של החיים שלך. היא נותנת לך את הכוח להחליט על טיבן והיקפן של הפעולות שתרצה לבצע. אחריות היא לא פעולה כפייתית. היא מאפשרת לך את בחירת הפעולה."

"היכולת שלי להגיב היא בלתי מוגבלת, אבל היכולת שלי לפעול היא מוגבלת. אני אחראי במאת האחוזים לכל מה שאני ולכל מה שאני לא, ליכולות שלי ולמוגבלויות שלי, לשמחות שלי ולאומללות שלי. אני זה שקובע את טבעה של החוויה שלי בחיים האלה ומעבר להם. אני היוצר של חיי."

הספר הנדסה פנימית של סדגורו

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

על יוגה, אפריגרהא ומינימליזם

קטע מומלץ מתוך הספר של טיך נאת האן

בישול תפוחי האדמה שלנו - מתכון להתמודדות עם כעס

במשל הזה לניהול כעסים נתקלתי בספר המומלץ של טיך נאת האן - השלום הוא בכל צעד.

הרעיון הוא כיצד להשתמש בהתבוננות מודעת כדי להתמיר את אנרגיית הכעס לאנרגייה של הבנה וחמלה.

"אנחנו לא יכולים לאכול תפוחי אדמה חיים, אנחנו יודעים שצריך לבשל אותם, לכן מניחים אותם בתוך סיר מים, מכסים ומציבים על האש לבישול. האש במשל הזה היא המודעות ותרגול נשימות מודעות אל הכעס שלנו, המכסה מסמל את יכולת הריכוז שלנו לה אנו זקוקים כדי להישאר עם התרגול ולא לברוח למשהו אחר, וכך עם הסיר על האש, מתחיל השינוי, המים יתחממו וירתחו ונשאיר את תפוחי האדמה עד שיתבשלו, לאחר זמן מה נרים את המכסה ונריח משהו שונה, תפוחי האדמה עברו בישול, נוכל לאכול אותם, הכעס השתנה למשהו אחר."

אולי בפעם הבאה שאנחנו כועסים על משהו או מישהו נוכל להיזכר לרגע בתפוחי אדמה מבושלים, להירגע ולחייך..

וגם לתרגל נשימה מודעת ומרגיעה יכול מאוד לעזור בניהול כעסים.

תפוחי אדמה לפני בישול - באדיבות ויקיפדיה

אולי יעניין אתכם לקרוא עוד:

נשימת קופסא

5 רמות מחשבה וריכוז לפי היוגה

קטע מתוך הספר המומלץ של טיך נאת האן - השלום הוא בכל צעד

 העדר  מטרה

במערב כולנו מכוונים להשגת מטרה. אנו יודעים לאן אנו רוצים להגיע ואנו מאוד מכוונים להגיע לשם. זה אולי מועיל, אבל לעתים קרובות אנו שוכחים ליהנות בדרך לשם.

בבודהיזם יש מלה שפירושה "העדר משאלה" או "העדר מטרה", הרעיון הוא שאינך מציב משהו לפניך ורודף אחריו, משום שכל הדברים נמצאים כבר כאן, בתוכך. כשאנו מתרגלים מדיטציה בהליכה, איננו מנסים להגיע למקום מסוים. אנו רק צועדים צעדים שלווים ומאושרים. אם נמשיך לחשוב על העתיד, על מה שנרצה להגשים, נאבד את צעדינו. זה נכון גם לישיבת המדיטציה. אנו יושבים רק כדי ליהנות מישיבתנו, איננו יושבים כדי להגיע למטרה כלשהי. זהו דבר חשוב למדי. כל רגע של ישיבת מדיטציה מחזיר אותנו אל החיים, ועלינו לשבת בדרך שניהנה מישיבתנו במשך כל הזמן שאנו עושים זאת. בין אם אנו אוכלים תפוז, שותים כוס תה, או מודטים בהליכה, עלינו לעשות זאת בדרך של "העדר מטרה".

לעתים קרובות אנו אומרים לעצמנו, "אל תשב ככה סתם, עשה משהו!", אבל כשאנו מתרגלים מודעות, אנו מגלים משהו לא רגיל: אנו מגלים שהההפך מזה יכול להיות מועיל יותר: "אל תעשה משהו, שב!" עלינו ללמוד לעצור מזמן לזמן כדי לראות בבהירות. תחילה תיראה אולי העצירה כמין התנגדות מסוימת לחיים המודרניים, אבל אין זה כך. אין זו סתם תגובה; זוהי דרך חיים. ההישרדות של האנושות תלויה ביכולתנו לחדול מריצתנו.. "עצירה" איננה רק עצירת השלילי, אלא מתן מקום לריפוי חיובי. זוהי מטרת התרגולת שלנו - לא להימנע מן החיים, אלא להתנסות ולהוכיח שהאושר בחיים אפשרי עכשיו וגם בעתיד.

הנזיר טיך נאת האן

טיך נאת האן היה נזיר בודהיסטי ויאטנמי, סופר, משורר, פעיל שלום וסביבה. את רוב חייו בילה בגלות מויאטנם בעיקר בצרפת שם הקים את מרכז וקהילת Plum Village המוקדשת לעקרונות הבודהיזם המעורב, אי אלימות וצדק חברתי. הוא כתב עשרות ספרים ונחשב לאחד הנזירים הבודהיסטיים המפורסמים והמשפיעים ביותר. נפטר בינואר 2022 בגיל 95.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

המשל הבודהיסטי על שני הנזירים

על גנדי - חייו ועקרונותיו

כמה מילים של רבינדרנת טאגור - הפילוסוף והמשורר ההודי

 טאגור היה משורר, סופר, אמן ופילוסוף הודי שהשפיע רבות ועיצב את התרבות הבנגאלית וההודית בהודו של תחילת המאה ה 20. ב 1913 היה לראשון מחוץ לאירופה והמשורר הראשון שזכה בפרס נובל לספרות, ונפטר בשנת 1941.

טאגור - תמונה באדיבות ויקיפדיה

יש לו הרבה מילים, ציטוטים וכתבים ואתם מוזמנים לשוטט ולקרוא עליו ואותו, אצרף כאן כמה ציטוטים קצרים שלו שאהבתי בתרגום חופשי שלי מאנגלית:

"אי אפשר לחצות את הים רק מלעמוד ולהסתכל על המים"

"זה פשוט מאוד להיות שמח אבל קשה מאוד להיות פשוט"

"אל תגביל ילד למה שאתה יודע כי הוא נולד בזמן אחר"

"הפרפר סופר לא חודשים אלא רגעים ויש לו מספיק זמן"

והציטוט שמופיע גם פה למטה לצד התמונה שלו

"מי ייתן ונתפלל לא להיות מוגנים מפני סכנות אלא להיות חסרי פחד כשאנו מתמודדים איתן"

קריאה נעימה

באדיבות Rapidleaks

ואולי יעניין אתכם גם:

עוד ציטוטי יוגה ובריאות

על סוואמי ויווקננדה

מעט מול הרבה - מתוך ספר הטאו

"יותר מדי צבעים

מעוורים את העיניים

יותר מדי צלילים

מחרישים את האזניים

יותר מדי טעמים

מקהים את חוש הטעם

יותר מדי רצונות

מבלבלים את הדעת

הימורים וציד

מעוררים חמדנות

חפצים יקרים

מנוולים

את יופי הפשטות

על כן החכם 

אוכל לפי מידת קיבתו

ולא לפי מידת העין

הוא דוחה את המיותר ותמיד ידבק במהות"

מתוך התרגום המומלץ של ספר הטאו של ניסים אמון

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

על יוגה ומינימליזם 

סנטושה - תרגול של שביעות רצון

המשל הבודהיסטי על שני הנזירים

 שני נזירים בודיהיסטיים הלכו בדרכם למנזר והתכוננו לחצות נהר.

ליד הנהר הייתה נערה שביקשה עזרה בחציית הנהר.

(לנזירים יש כלל האוסר מגע באישה).

הנזיר המבוגר הציע לה עזרה, ונשא אותה על גבו לצד השני.

הנערה הודתה לו והמשיכה לדרכה.

לאחר שהמשיכו בהליכתם עוד כשעתיים פנה הנזיר הצעיר למבוגר בכעס: "אנחנו נזירים, אסור לנו לגעת בגוף אישה".

ענה הנזיר המבוגר: "אתה צודק, אבל אני השארתי אותה לצד הגדה אך אתה עדיין נושא אותה על גבך".

הדלאי לאמה

אולי יעניין אתכם גם:

כמה מילים על מדיטציה

המשל של נראדה - הדרך לשחרור

סיפור הודי - זוג סנדלים

סיפור הודי קצר וחמוד בו נתקלתי בספר שנקרא משלים פילוסופיים לילדים שאסף מישל פיקמל.

הרכבות בהודו עמוסות בדרך כלל באנשים. יום אחד אבד נוסע שישב על גג הקרון את אחד מסנדליו: הסנדל נפל מרגלו ונחת לצד המסילה. האיש חלץ במהירות את הסנדל מרגלו השניה והשליך גם אותו לצד המסילה.

נוסע שישב לידו התפלא מאוד ושאל אותו למה עשה זאת.

"אין לי מה לעשות עם סנדל אחד בלבד" השיב לו האיש, ואם ימצא מישהו את הסנדל שנפל מרגלי, לא תהיה בו שום תועלת. עדיף שימצא זוג סנדלים."

רכבת עמוסה בהודו

אולי יעניין אתכם גם:

על חייו ועקרונותיו של גנדי

ציטוט יוגה להשראה

משל המרכבה מהאופנישדות

משל או מודל המרכבה מגיע מהקאתה (katha) אופנישד - אחת מהאופנישדות - טקסטיים יוגיים פילוסופיים עתיקים.

הקאתה אופנישד נכתב לפי הערכות בין המאה ה 5 לפנה"ס למאה ה 1 לפנה"ס.

הטקסט עוסק במהות האטמן (העצמי), ובשאלות קיומיות נוספות דרך שיח בין הנער נשיקטה ואל המוות יאמה.

מודל המרכבה מציע דרך להסתכל על מבנה הגוף/הנפש/נשמה של האדם ודרך כיצד עלינו להתנהל בעולם כדי להתקרב למצב של חופש ואחדות.

הנה תרגום שלי מאנגלית:

"דע את האטמן (העצמי) כאדון המרכבה,

 את הגוף כמרכבה עצמה,

 האינטלקט המבחין כנהג המרכבה והמיינד כמושכות.

 החושים אומרים החכמים הם הסוסים.

 תשוקות אנוכיות הן הדרכים בהם הם רוכבים.

 כאשר העצמי מבולבל עם הגוף, המיינד והחושים,

 הוא נראה כנהנה מעונג וסובל מכאב.

 כאשר אדם לוקה באבחנה והמיינד שלו לא מתורגל,

 החושים רצים בכל מקום כמו סוסי פרא.

 אבל הם מצייתים למושכות כמו סוסים מאומנים

 כאשר לאדם יש יכולת אבחנה ויכולת התמקדות של המיינד."

לפי המודל הזה, עלינו, כנוסע/אדון המרכבה, בעזרת האינטלקט ששולט במיינד ששולט בחושים להוביל את עצמנו בדרך העולם ולא לתת לתשוקות האנוכיות להחליט בשבילנו. על מנת לעשות זאת עלינו לתרגל את המיינד ואת יכולת האבחנה שלנו ואת המשמעת העצמית שלנו ונוכל כך לתמוך בהתקדמות רוחנית והתקרבות למטרות העילאיות של החיים.

מרכבת הסוסים של קרישנה וארג'ונה

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

על האדם הטוב לפי הבהגוואד גיטה

על גנדי, חייו ועקרונותיו לשינוי

ציטוטי יוגה על המיינד

מדבריו ומכתביו של סוואמי ויווקננדה

 סוואמי ויווקננדה היה נזיר הודי, תלמידו של ראמאקרישנה ואחד המורים המשמעותיים לראג'ה יוגה, ודנטה (זרם בפילוסופיה ההודית), ושילוב פילוסופיה של המערב והמזרח. הוא תרם רבות לכניסתה של המסורת ההודית לעולם המערבי. ב 1893 הוא הגיע לפרלמנט הדתות שהתכנס בשיקגו שם נאם והיה אחד הדוברים המרשימים. לאחר מכן המשיך ללמד בארהב ובאירופה ולהעביר את תפיסתו ובעיקרה מסר של אחדות ואהבה, מציאת המשותף בין הדתות, כמו גם רצון לעשייה חברתית וחינוכית משמעותית בעיקר בהודו ועבור אוכלוסיות מוחלשות.

יצא לי בעבר לקרוא כמה ספרים שלו על יוגה, מדיטציה ופילוסופיה ולאחרונה קראתי ספר מרתק על חייו ופועלו ובו מובאים רבים ממכתביו לאנשים שונים איתם היה בקשר לאורך השנים, דרך המכתבים אפשר ללמוד הרבה גם על מיהו כאדם, מערכות היחסים שיצר, מה הניע אותו והיה חשוב לו ועוד. הספר נקרא swami vivekananda - the living vedanta.

ברצוני להביא שני תרגומים חופשיים שלי מדברים אשר הוא אמר/כתב ומופיעים בספר ומעבירים בעיני מסר חשוב לגבי הדת ומקומה בעולם, ולגבי מטרת התרגול הרוחני.

החלק הראשון הוא מתוך דברים שאמר בסוף פרלמנט הדתות ב 1893

"אם פרלמנט הדתות הראה משהו לעולם הוא זה, הוא הוכיח לעולם שקדושה, טוהר וצדקה הם לא רכוש בלעדי של אף כנסיה בעולם, ושכל מערכת דת יצרה אנשים ונשים בעלי אופי מרומם. לאור זה, אם מישהו חולם על הישרדות בלעדית של הדת שלו והרס האחרות, אני מרחם עליו מעומקי ליבי, ומציין שעל הלוח של כל דת יהיה בקרוב כתוב על אף ההתנגדות: "לעזור ולא להילחם", "הטמעה ולא הרס", "הרמוניה ושלווה ולא מחלוקת".

החלק השני הוא מתוך אחת ההרצאות שלו על Jnana Yoga - היוגה של הידע -  אשר נערכו בניו יורק ב 1895

"המהות של ודנטה היא שיש רק ישות/אמת אחת ושכל נשמה היא הישות הזו במלואה, לא חלק ממנה. כל השמש משתקפת בכל אגל טל..אנחנו לא טיפות שיפלו לתוך האוקיינוס ויעלמו, כל אחד הוא האוקיינוס השלם והאינסופי, וידע זאת כאשר יצליח להשתחרר מכבלי האשליה. אינסופיות לא יכולה להתחלק.. הכול הוא אחד. הידע הזה יגיע לכולם, אבל עלינו להיאבק כדי להשיגו עכשיו, מכיוון שעד שנשיג אותו לא נוכל לעזור למין האנושי באופן הטוב ביותר."

"אם משהו קרה פעם אחת, הוא יכול לקרות שוב. אם אדם כלשהו הצליח להגיע להארה, גם אנו יכולים. אם איננו יכולים להגיע לשלמות כאן ועכשיו, לא נוכל אף פעם בשום מצב או תנאים אחרים שנוכל לדמיין. אם ישו לא היה מושלם, אז הדת הנושאת את שמו הייתה נופלת. אם הוא היה מושלם, אז גם אנו יכולים. לאדם אשר הגיע להארה לא נשאר כלום למעט ליישם את תובנותיו, הוא חי על מנת לעזור לעולם ואינו מבקש דבר עבור עצמו. מה שמבדיל ומפריד הוא השלילי, החיובי רק מתרחב וגדל. מה שיש במשותף לכולנו הוא הרחב ביותר וזה מהות הקיום שלנו. אל לנו לנסות להיות השומרים של האנושות, או לעמוד כקדושים ולהטיף לחוטאים. עלינו לטהר את עצמנו והתוצאה חייבת להיות שדרך עשייה זו נעזור גם לאחרים."

סוואמי ויווקננדה נפטר בשנת 1902 כשהיה רק בן 39, הספיק המון בחייו הלא ארוכים, ותרם רבות לעולם.

למי שמעוניין אפשר ללמוד עוד על סוואמי ויווקנננדה  בויקיפדיה באנגלית, פה יש תרגום של אודי בילו למאמר מאנגלית שמתאר את הביוגרפיה של ויווקננדה, יש עליו לא מעט סרטים ביוטיוב, למשל זה של נאומו בפרלמנט הדתות משיקגו, וכמובן מומלץ לקרוא מספריו.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

סוואמי שיבננדה על יוגה ובריאות

על קרישנמצ'ריה - מורה היוגה

קרמה יוגה Karma Yoga

קרמה יוגה karma yoga היא היוגה של הפעולה והעשייה, נתיב העשייה הלא אנוכית, בלי תלות בפירותיה ותוצאותיה, עם נוכחות בפעולה, "בלי אגו" ועם כוונה לנתינה לאחרים או למשהו הגדול ממך.

קרמה יוגה מדגישה את חשיבות העשייה כחלק מהותי בחיים וכדרך תרגול יוגה ומוסיפה את חשיבות הכוונה שמאחורי העשייה ואיכות העשייה שלנו.

בבהגוואד גיטה, טקסט היוגה המכונן, נכתב על קרמה יוגה

Karma Yoga

Your work is your responsibility, not its result

Never let the fruits of your actions be your motive

Nor give in to inaction

Set firmly in yourself, do your work, not attached to anything

Remain evenminded in success, and in failure

Evenmindedness is true yoga

הספר קרמה יוגה של סוואמי ויוקננדה

ואולי יעניין אתכם לקרוא עוד

מדיטציית צליל ומנטרה - סה טה נה מה

תרגול של חקירה עצמית Svadhyaya

סנטושה - התרגול של שביעות רצון, ראיית הטוב ושמחה בחלקנו

 סנטושה - Santosha היא אחד מעקרונות היוגה ומופיעה כחלק מהניאמות ביוגה סוטרות של פטנג'לי ובטקסטים נוספים, זהו תרגול של סיפוק והסתפקות במועט, שמחה בחלקנו, הוקרת הטוב בחיינו.

Wanting what you have and not having what you want

התרגול של סנטושה כולל בין השאר :

• לחפש את השמחה והאושר בפנים ולהקטין את התלות בדברים חיצוניים שמשתנים כל הזמן
• להיות שבעי רצון עם מה שיש, ולהוקיר על זה תודה
• לטפח חמלה עצמית וראיית הטוב בנו ובאחרים

הנה ציטוט של איינגר בנושא:

"יש שלווה ושביעות רצון כאשר להבת הנשמה/רוח לא נעה ברוח התשוקות"

הערך הזה של סנטושה חשוב במיוחד בימים אלה של שפע, רשתות חברתיות, וצריכה מוגברת, ללמוד להסתפק במועט ולשמוח בחלקנו הוא משימה לא קלה כשמסביב כל כך הרבה דברים, מוצרים ואנשים שמעלים תמונות מגרות של אוכל, טיולים וכו'

ועוד ציטוט של הפילוסוף ההודי שנקרצ'ריה שכתב על סנטושה בתרגום חופשי שלי מאנגלית:

"סנטושה היא מעלה חשובה בגלל שהיא משחררת את האדם משעבוד, מניפולציות ופחדים, ולאחר מכן הוא יכול לחיות בהתאם לרצונו, לעשות מה שנכון בעיניו, וללכת בעקבות יעודו בזמן ובמקום המתאימים לו"

אז איך עושים את זה?

ראשית בטיפוח מודעות לחשיבות של להכניס את הנושא לחיינו ולזהות איפה אנחנו לא שם ועל מה אנו נוטים להתלונן ולראות דברים שליליים.

וממשיכים עם למצוא דרכים שיעזרו לנו להנכיח את זה בחיינו, למשל למצוא זמן לכתוב או לומר תודה על מה שיש למשל בסוף היום או בסוף תרגול יוגה, למשל להתרגל לספר לאחרים גם דברים טובים שקרו ולא רק את הדברים המאתגרים, ולמשל ע"י התנדבות במקומות שיעזרו לנו לקבל פרופורציה ולהגיד תודה על מה שיש לנו.

וגם לנשום ולהזכיר לעצמנו שהכול בסדר.

תרגול הסנטושה קשור בקשר הדוק לתרגול של אפריגרהא - אי רכושנות, אי צבירה ושחרור שעליה כתבתי פה.

ומתכתב עם מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית שמדגישים את החשיבות והמשמעות של הכרת תודה.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

עוד על חיים בפשטות ומינימליזם

10 היאמות של היוגה לפי קרישנמצ'ריה

על יוגה ומינימליזם

אפאריגרהאה היא אחת היאמות- ערכי המוסר וההתנהגות של עולם היוגה.
פירוש המילה (מסנסקריט) הוא אי רכושנות, אי היצמדות, הפחתת תאווה לדברים חומריים ואגירתם.
היוגי, הנווד, נטול הרכוש, מסמל במובן מסוים את המעלה הזו.

כשאנו מתרגלים aparigraha אנחנו מנסים לטפח כמה עקרונות:

• הסתפקות במועט
• בחירה במה שבאמת צריך וחשוב
• קבלה ונתינה של דברים ראויים מתוך מחשבה
• ויתור ושחרור של דברים לא נחוצים או מגבילים

בתהליך הזה אנחנו יכולים להיפגש בכל מיני שאלות למשל:

האם אנו בכלל יודעים מה יש לנו בארון?

למה אנחנו באמת זקוקים בשביל להרגיש טוב?

האם צריך לקנות דברים רק בשביל לספק צורך רגעי?

עד כמה פרסומות כאלה ואחרות מושכות אותנו לצריכה מיותרת?

למה קשה כל כך לשחרר דברים מסוימים?

בעולם הצריכה של היום ובמצב האקולוגי המורכב, אפאריגרהאה מכוונת אותנו למקום בריא ונכון יותר ביחס שלנו לדברים, כמו גם לאפשרות של שחרור רעיונות, מחשבות ואנשים אליהם אנחנו נצמדים באופן לא מיטיב.

כמו כל תרגול, זה תהליך מתמשך והדרגתי אשר דורש זמן וסבלנות אבל טומן פירות משמעותיים בסופו.

אם אנחנו צריכים פחות, צורכים פחות ומסתפקים במועט יותר קל להיות מאושרים

פסל של היוגי מהודו  shiva מתוך ויקיפדיה 

גורמים מכשילים בדרך היוגה

האתה יוגה פרדיפיקה הוא טקסט יוגה חשוב אשר נכתב בסביבות ה 15.

הוא נחשב לאחד הטקסטים המשמעותיים בכל הקשור לדרך ההאתה יוגה אשר עוסקת בתרגול גופני.

בטקסט מפורטים תנוחות יוגה - אסאנות, תרגילי נשימה - פראניאמה, מודרות - מנחי גוף ותודעה וטכניקות נוספות אשר מובילות לסמדהי.

בפרק הראשון, מצוינים 6 גורמים אשר יכולים להכשיל את דרך היוגה והם:

אכילה מוגזמת

מאמץ מוגזם או בזבוז אנרגיה רבה

דיבור יתר

  תרגול של סגפנות מיותרת ומוגזמת

חברותיות יתר

חוסר מנוחה / חוסר שקט

אפשר ללמוד מכך על החשיבות של אורח חיים ותרגול מתון, מותאם לאדם ולמקום בו הוא נמצא בדרך היוגה,  וכזה המאפשר מרחב שקט ותומך להתפתחות ובריאות, גם במחיר של ויתור על "הנאות החיים".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

על האדם הטוב לפי הבהגוואד גיטה

חייו ועקרונותיו של גנדי לשינוי

10 היאמות של היוגה לפי קרישנמצ'ריה

כשמדברים בעולם היוגה על יאמות (עקרונות התנהגות ומוסר) לרוב מתכוונים ל 5 היאמות המופיעות בטקסט היוגה החשוב - היוגה סוטרות של פטנג'לי. 

בטקסטים אחרים ממסורת היוגה מופיעות יאמות נוספות אשר מביאות רבדים מעניינים להתנהגות הראויה והרצויה ליוגי. היאמות הן חלק חשוב מאוד בדרך היוגה ועוזרות לנו לשפר את דרכינו, להתפתח כבני אדם, ולהשפיע באופן חיובי על הסובבים אותנו והן חלק בלתי נפרד מתרגול יוגה.

אז הנה 10 היאמות כפי שמופיעות בספר יוגה מקרנדה של קרישנמצ'ריה אשר נחשב לאבי היוגה המודרנית:

ahimsa  לא לפגוע באף אחד, במחשבה, דיבור או מעשה  

 satya   לדבר אמת עם כוונות טובות ובכך להיות לעזר לכל היצורים החיים  

asteya  לא לחמוד את רכושם של אחרים במחשבה, דיבור או מעשה 

brahmacharyam  לא לבזבז לחינם את אנרגיית המין שלך 

kshama   לא לשנות את מצב המיינד שלנו בין אם קיבלנו את התועלות הרצויות ממעשינו או לא 

dhrthi  אל מול כל מכשול בו אנו נתקלים, להמשיך לפעול ביציבות נפשית ואומץ 

daya  בין אם זה אויב, חבר, זר או מכר, להתנהג לכולם בכוונות טובות 

arjavam  לשמור את תודעתנו הגונה וישרה 

mitahara כשאוכלים, משתמשים חצי מהבטן לאוכל, רבע למים ורבע לאוויר 

sauca  לשמור על ניקיון פנימי וחיצוני  

לקריאה נוספת:

על האדם הטוב לפי הגיטה

נתינה כאסטרטגיה לאושר

מורה היוגה קרישנמצ'ריה בערוב ימיו

על האדם הטוב לפי הבהגוואד גיטה

למי שלא מכיר, הבהגוואד גיטה הוא אחד מהטקסטים ההודים הנודעים ביותר. הוא נכתב אי שם בין המאה החמישית למאה השנייה לפני הספירה ומביא דרך שיחה בין קרישנה לארג'ונה ידע וכלים בנוגע להבנת העולם ומקומו של האדם, מדיטציה, ודרכים למימוש עצמי והתעלות רוחנית.

בין השאר מציג הטקסט את שלוש הגונות - שלוש מידות או איכויות אשר מרכיבות את כל התופעות בעולם והן:
sattva - סאטווה, rajas - ראג'אס, ו tamas - טאמאס. מושג זה של שלוש הגונות הוא מרכיב חשוב בפילוסופיה הודית בשם ה samkhya ונוכח גם בעולם היוגה.

תמונה של ארג'ונה וקרישנה - באדיבות ויקיפדיה

בפוסט זה אני רוצה להביא מתוך הבהגוואד גיטה כמה משפטים לגבי האדם הסאטווי, בעל מידת הסאטווה, שניתן לתרגם אותה כצלילות, טהורות, טובות. במובן מסוים זה יכול לתת השראה עבורנו לאן כבני אדם אנחנו אמורים להתפתח לפי הגיטה. את המשפטים אני מביא מתוך תקציר בעברית לבהגוואד גיטה שניתן למצוא באתר www.gita4free.com , יש כמובן גרסאות, תרגומים ופרשנויות שונים לבהגוואד גיטה, ככה זה בתרגומים מסנסקריט של טקסטים מהודו:)

אז חזרה לאנשים במידת הסאטווה:

• אוהבים ואוכלים מאכלים בריאים ובשלים
• פועלים פעולות משוללות אנוכיות מבלי התקשרות לתוצאה
• מדברים בלי לפגוע בצורה נעימה מיטיבה וכנה
• לומדים כתובים
• הינם עדינים, שלווים, חושבים מחשבות טהורות ופועלים מתוך שליטה עצמית
• נותנים צדקה מתוך חובה, לראויים לה וללא ציפיות לגמול

זה אמנם קצר אבל יש פה התייחסות די רחבה: אפשר לראות שיש פה התייחסות לאופי האדם ומחשבותיו, להתנהגותו מול אחרים, לפעולות שלו ולמניע שלהם ואפילו למה הוא אוכל.

בעולם של ימינו, היה נחמד אם היו יותר אנשים כאלה לא?

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

הפיל גאנש והמנטרה שלו

על מודעות וחקירה עצמית - svadhyaya

כמה מילים על מדיטציה

s