‏הצגת רשומות עם תוויות בודהיזם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בודהיזם. הצג את כל הרשומות

סיפור קצר - פסל העץ

מצורף סיפור קצר ממסורת הזן מתוך הספר המומלץ סיפורי חוכמה מן המזרח שאיגד אורי קפלן ומכיל סיפורים ומשלים קצרים ממסורות המזרח עם שיעורים מעניינים לתרגול ולחיים.

פעם אחת, לפני שנים רבות, היה נזיר בודהיסטי שפיסל בודהה גדול מעץ. הוא שילם את מעט הכסף שהיה לו על מנת לרכוש את העץ, ואז גילף ושייף אותו במשך זמן ממושך. הוא ידע בדיוק איך הוא רצה שהפסל ייראה: גבוה כבית קטן, מעוצב לפרטי פרטים, וצבוע בגוונים חיים.

לאחר חודשים רבים של עבודה, היה הנזיר לבסוף מרוצה. הוא הניח את הפסל באולם גדול והתיישב מולו. בעודו מישיר את עיניו אל עבר הבודהה, החל הנזיר לתרגל מדיטציה. כך חלפו להם חודשים ואולי שנים. עד שבבוקר חורפי מסוים, הגיע הנזיר לפתע אל ההארה. הוא פקח את עיניו והתבונן סביבו. היה זה יום קר עד מאוד וגופו נרעד. אז הוא שפך מעט שמן, הצית גפרור, הבעיר את פסל הבודהה, וחימם את ידיו מול האש.

לאחר שחוצים את הנהר, אפשר להשליך את הרפסודה.

בעולם היוגה - אחת היאמות (ערכי מוסר והתנהגות) היא אפאריגרהאה שעוסקת באי רכושנות ושחרור מדברים חומריים.


פסל הבודהה מבודגאיה בהודו - התמונה מויקיפדיה

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:


משל הודי קצרצר על שחרור ונתינה




זיהוי הבערות - קטע מתוך הספר של הדלאי לאמה

אני מביא כאן קטע מהספר: כיצד לראות את עצמך כפי שהנך באמת של הדלאי לאמה שיצא בעזרת עמותת ידידי הדהרמה.

הערה: אינני בטוח מאיזו מילה בספר המקורי תרגמו את המילה בערות, בעולם היוגה משתמשים במילה AVIDYA שפירושה אי ידיעה, בורות, או תפיסה והבנה מוטעות של המציאות. הדרך הרוחנית הן בבודהיזם והן בעולם היוגה עסוקה בפיתוח ראייה צלולה יותר של המציאות והבנה של איך אנו רואים את המציאות באופן שגוי ומה קיים באמת מתחת לחזות הדברים, בחלק זה האחרון יש הבדל בין מסורות יוגה שונות ומסורת הבודהיזם.

זיהוי הבערות

כדי להצליח לפתח תובנה חודרת, ראשית צריך לזהות את הבערות. הבערות בהקשר זה אינה רק חוסר ידע, היא תפיסה מוטעית פעילה של טבע הדברים. היא מניחה בטעות שיצורים חיים ותופעות קיימים בפני עצמם, מכוח עצמם, מתוקף טבעם. לא קל להבין את הרעיון הזה, אבל חשוב מאוד לזהות את התפיסה הלקויה הזאת, משום שהיא המקור לרגשות עוכרים כמו תשוקה ואיבה. בבודהיזם אנו מדברים שוב ושוב על הריקות, אבל אם אינך רואה כיצד האנשים טועים לחשוב שהדברים קיימים מעצם טבעם, באופן אינהרנטי, אי אפשר להבין את הריקות. צריך לזהות לפחות באופן גס, את התפיסות השגויות שאתה נוטה להטיל על התופעות בטרם תוכל להבין את הריקות הקיימת במקום התפיסות האלה. ההבנה כיצד אתה מתקיים למעשה, מי אתה באמת ללא הציפוי של דמיונות שווא, היא הנושא העיקרי של ספר זה.

כל השיעורים הרבים שלימד הבודהה מיועדים להשגת חירות ממעגלי הקיום - מתנועתם האינסופית מתקופת חיים אחת למשנה והשגת ידיעת כל. הבערות היא שורש כל מכשול בדרך למימוש הישגים אלה. היא כובלת אותנו לסבל, ולכן יש לזהותה בבירור. לשם כך עלינו לבדוק כיצד התכונה השקרית הזאת של הדברים, כאילו שהם קיימים מעצם טבעם, נתפסת על ידי התודעה, כיצד התודעה מקבלת את הטעות הבסיסית הזאת וכיצד התודעה מבססת עליה רעיונות רבים כל כך.

הבערות אינה רק שונה מידע, היא היפוכו של הידע. המדענים מספרים לנו שככל שנבחן דבר מה מקרוב יותר, גדלים הסיכויים שנמצא רק חלל ריק. הבערות, המתבססת על חזות התופעות, מטילה על אנשים ועל דברים נופך של מוחשיות שאינו נמצא שם. הבערות גורמת לנו להאמין שהתופעות קיימות באיזשהו אופן מהותי. נדמה לנו שמה שאנו רואים סביבנו קיים באופן עצמאי, שקיומו אינו תלוי בגורמים אחרים, אבל זה לא המצב. אנו מייחסים לאנשים ולדברים שסביבנו מעמד מוגזם, ולכן נגררים לסוגים שונים של רגשות מופרזים שבסופו של דבר פוגעים בנו ובזולתנו. 

זיהוי החזות הכוזבת של הדברים והכרה בהסכמה האילמת שלנו לתעתוע הזה הם הצעדים הראשונים לקראת ההבנה הנכוחה שאתה ויצורים אחרים, וכל יתר המושאים, לא קיימים באופן שהם נראים לך, לא באופן כה מוצק ועצמאי. במהלך הלמידה שתאפשר לך להעריך באופן מדויק יותר מי אתה באמת, עליך להכיר בפער בין האופן שבו התודעה שלך תופסת אותך ובין האופן שבו אתה מתקיים למעשה. אותו דבר נכון לאנשים אחרים ולכל יתר התופעות בעולם.

ספרו של הדלאי לאמה

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

קטעים מכתביו של סוואמי ויווקננדה

10 ערכי היאמות ביוגה



בישול תפוחי האדמה שלנו - מתכון להתמודדות עם כעס

במשל הזה לניהול כעסים נתקלתי בספר המומלץ של טיך נאת האן - השלום הוא בכל צעד.

הרעיון הוא כיצד להשתמש בהתבוננות מודעת כדי להתמיר את אנרגיית הכעס לאנרגייה של הבנה וחמלה.

"אנחנו לא יכולים לאכול תפוחי אדמה חיים, אנחנו יודעים שצריך לבשל אותם, לכן מניחים אותם בתוך סיר מים, מכסים ומציבים על האש לבישול. האש במשל הזה היא המודעות ותרגול נשימות מודעות אל הכעס שלנו, המכסה מסמל את יכולת הריכוז שלנו לה אנו זקוקים כדי להישאר עם התרגול ולא לברוח למשהו אחר, וכך עם הסיר על האש, מתחיל השינוי, המים יתחממו וירתחו ונשאיר את תפוחי האדמה עד שיתבשלו, לאחר זמן מה נרים את המכסה ונריח משהו שונה, תפוחי האדמה עברו בישול, נוכל לאכול אותם, הכעס השתנה למשהו אחר."

אולי בפעם הבאה שאנחנו כועסים על משהו או מישהו נוכל להיזכר לרגע בתפוחי אדמה מבושלים, להירגע ולחייך..

וגם לתרגל נשימה מודעת ומרגיעה יכול מאוד לעזור בניהול כעסים.

תפוחי אדמה לפני בישול - באדיבות ויקיפדיה

אולי יעניין אתכם לקרוא עוד:

נשימת קופסא

5 רמות מחשבה וריכוז לפי היוגה


קטע מתוך הספר המומלץ של טיך נאת האן - השלום הוא בכל צעד

 העדר  מטרה

במערב כולנו מכוונים להשגת מטרה. אנו יודעים לאן אנו רוצים להגיע ואנו מאוד מכוונים להגיע לשם. זה אולי מועיל, אבל לעתים קרובות אנו שוכחים ליהנות בדרך לשם.

בבודהיזם יש מלה שפירושה "העדר משאלה" או "העדר מטרה", הרעיון הוא שאינך מציב משהו לפניך ורודף אחריו, משום שכל הדברים נמצאים כבר כאן, בתוכך. כשאנו מתרגלים מדיטציה בהליכה, איננו מנסים להגיע למקום מסוים. אנו רק צועדים צעדים שלווים ומאושרים. אם נמשיך לחשוב על העתיד, על מה שנרצה להגשים, נאבד את צעדינו. זה נכון גם לישיבת המדיטציה. אנו יושבים רק כדי ליהנות מישיבתנו, איננו יושבים כדי להגיע למטרה כלשהי. זהו דבר חשוב למדי. כל רגע של ישיבת מדיטציה מחזיר אותנו אל החיים, ועלינו לשבת בדרך שניהנה מישיבתנו במשך כל הזמן שאנו עושים זאת. בין אם אנו אוכלים תפוז, שותים כוס תה, או מודטים בהליכה, עלינו לעשות זאת בדרך של "העדר מטרה".

לעתים קרובות אנו אומרים לעצמנו, "אל תשב ככה סתם, עשה משהו!", אבל כשאנו מתרגלים מודעות, אנו מגלים משהו לא רגיל: אנו מגלים שהההפך מזה יכול להיות מועיל יותר: "אל תעשה משהו, שב!" עלינו ללמוד לעצור מזמן לזמן כדי לראות בבהירות. תחילה תיראה אולי העצירה כמין התנגדות מסוימת לחיים המודרניים, אבל אין זה כך. אין זו סתם תגובה; זוהי דרך חיים. ההישרדות של האנושות תלויה ביכולתנו לחדול מריצתנו.. "עצירה" איננה רק עצירת השלילי, אלא מתן מקום לריפוי חיובי. זוהי מטרת התרגולת שלנו - לא להימנע מן החיים, אלא להתנסות ולהוכיח שהאושר בחיים אפשרי עכשיו וגם בעתיד.


הנזיר טיך נאת האן

טיך נאת האן היה נזיר בודהיסטי ויאטנמי, סופר, משורר, פעיל שלום וסביבה. את רוב חייו בילה בגלות מויאטנם בעיקר בצרפת שם הקים את מרכז וקהילת Plum Village המוקדשת לעקרונות הבודהיזם המעורב, אי אלימות וצדק חברתי. הוא כתב עשרות ספרים ונחשב לאחד הנזירים הבודהיסטיים המפורסמים והמשפיעים ביותר. נפטר בינואר 2022 בגיל 95.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

המשל הבודהיסטי על שני הנזירים

על גנדי - חייו ועקרונותיו


המשל הבודהיסטי על שני הנזירים

 שני נזירים בודיהיסטיים הלכו בדרכם למנזר והתכוננו לחצות נהר.

ליד הנהר הייתה נערה שביקשה עזרה בחציית הנהר.

(לנזירים יש כלל האוסר מגע באישה).

הנזיר המבוגר הציע לה עזרה, ונשא אותה על גבו לצד השני.

הנערה הודתה לו והמשיכה לדרכה.

לאחר שהמשיכו בהליכתם עוד כשעתיים פנה הנזיר הצעיר למבוגר בכעס: "אנחנו נזירים, אסור לנו לגעת בגוף אישה".

ענה הנזיר המבוגר: "אתה צודק, אבל אני השארתי אותה לצד הגדה אך אתה עדיין נושא אותה על גבך".


הדלאי לאמה

אולי יעניין אתכם גם:

כמה מילים על מדיטציה

המשל של נראדה - הדרך לשחרור


מדיטציית צליל בודהיסטית

זו מדיטציה שלמדתי מהספר כוחה המרפא של התודעה של טולקו תונדופ, תרגלתי אותה רבות בחודשים האחרונים ומצאתי שיש בה איכות חזקה מאוד. במדיטציה זו חוזרים על הצלילים אום  om , אה ah , הונג hung ברצף. לעתים אני עושה אותה בשילוב תנועות ידיים חוזרות ועבודה עם הנשימה. כמו טכניקות מדיטציה אחרות היא עוזרת להשקטת התודעה, להנכחה של העכשיו, לשחרור במצבים של לחץ או מצוקה ועוד..

אני מצרף פה קטע מהספר שמסביר את המדיטציה
שלוש ההברות האלה מרכיבות את אחד המזמורים החזקים ביותר בבודיהיזם, טבען טהור והן משוחררות מפירוט, ממושגים, מאחיזה ומנוקשות, כך שרק מעצם נתינת הקול לצלילים האלה אנחנו כבר יכולים להיות פתוחים יותר.
לבודהיסטים הצלילים האלה בעלי משמעות מיוחדת כי הם מבטאים את תכונות הבודהה:
אום הוא החוזק והיופי הבלתי משתנים של הטבע האמיתי השייך לכולנו - גוף הבודהה
אה הוא הביטוי הנצחי והאנרגיה הגוברת של המציאות - דיבורו של הבודהה
הונג הוא השלמות היציבה של הפתחיות היסודית של המציאות - תודעתו של הבודהה.

כל הברה מייצגת תכונות ריפוי מסוימות.
כששרים אום מביאים שלווה, אושר, בהירות, תקיפות אומץ, יציבות וכוח.
אה מביא אנרגיה, פתיחות והתרחבות
הונג מתקשר עם נאורות, נצחיות, מהות ואחדות.

אפשר לשלב אותן ברצף קבוע או לחזור על הברה אחת יותר בהתאם למה שמרגיש נוח או לאפקט שרוצים ליצור. ואפשר לשנות את הטון, הצליל וההדהוד ולשים לב לתחושות שנוצרות.

OOOOMMMMMM  AHHHHHHHHHHH HUUUUUUNNNNGGG

מוזמנים לנסות ולתרגל

ואולי יעניין אתכם לקרוא גם:
ציטוטים להשראה מהספר כוחה המרפא של התודעה
המנטרה של גאנש - אל הפיל ההודי
שני תרגילי נשימה פשוטים

סמל האום - אחד מסימני ההיכר והסמלים המקודשים של מסורת היוגה

הפרדוקס של העידן הנוכחי - טקסט מעורר מחשבה של הדלאי למה

טקסט קצר ומעורר השראה של הדלאי למה (תרגום חופשי שלי מאנגלית)

יש לנו בתים גדולים יותר אבל משפחות קטנות יותר,
יותר נוחות אבל פחות זמן.

יש לנו יותר תארים אבל פחות היגיון,
יותר ידע אבל פחות יכולת שיפוט,
יותר מומחים אבל גם יותר בעיות,
יותר תרופות אבל פחות בריאות.

הגענו עד לירח ובחזרה,
אבל מתקשים לחצות את הכביש לפגוש שכן חדש.

בנינו יותר מחשבים שישמרו יותר מידע מאי פעם,
אבל יש לנו פחות תקשורת אמיתית.

אנחנו מרבים בכמות,
אבל קצרים באיכות.
אלו ימים של אוכל מהיר אבל עיכול איטי.
אנשים גדולים עם אופי קטן.
רווחים עמוקים אבל מערכות יחסים שטחיות.

זהו זמן שיש הרבה בחלון, אבל החדר ריק.

הדלאי למה





אולי יעניין אתכם לקרוא גם:
כוחה המרפא של התודעה
טיפים לבריאות טובה
איך להפחית את הוצאות האוכל שלנו

כוחה המרפא של התודעה - ציטוטים והגיגים להשראה

לאחרונה קראתי את הספר המומלץ כוחה המרפא של התודעה של טולקו תונדופ נזיר ומורה בודהיסטי. תונדופ מציג בספר רעיונות וכלים בנושא ריפוי הגוף והתודעה, תובנות לגבי החיים לפי המסורת הבודהיסטית וטכניקות מדיטציה שונות.
בספר הוא משלב ציטוטים של מורים בודהיסטיים וכמה מהם מאוד אהבתי אז החלטתי להביא אותם לכאן:

הציטוט הראשון של שנטידווה לגבי דאגות ומחשבות מטרידות:
"אם אתה יכול לפתור את הבעיה שלך,
 מה הצורך לדאוג?
 אם אתה לא יכול לפתור אותה,
 מה הטעם לדאוג?"

ציטוט  של אסאנגה לגבי התייחסות לסבל שהינו גורם משמעותי בחשיבה הבודהיסטית:
"כפי שנחוץ לאבחן את המחלה, לנטוש את הגורם לה,
 להשיג את השמחה שבבריאות טובה ולהשתמש בתרופה מתאימה,
 כך צריך להכיר בסבל, לנטוש את הגורם לו,
 להשתמש בתרופה להספקתו, ולהשיג את הפסקתו"

ציטוט קצר וקולע מהלאליטוויסטרה סוטרא לגבי מהות התאווה שמגבילה אותנו ויוצרת היאחזות וסבל:
"הנאתך מתענוגות התשוקה
 כמו שתיית מי מלח, לעולם לא תרווה"

ציטוט של ג'יגמה לינגפה בנוגע לתפקידן של מחלות בחיינו:
"אין דלק יותר טוב ממחלה לשריפת קארמה רעה,
 אל תחזיקו בתודעה עצוב או בהשקפות שליליות לגבי מחלות,
אלא ראו בהן סימנים להחלשות הקארמה הרעה שלכם ושמחו בהן"

וציטוט אחרון של דודרופצ'ן בנוגע למטרתה של גישה חיובית ואימון רוחני:
"אם כן, בכך שנהיה בלתי מנוצחים מול מכשולים כגון יריבים, מחלה וכוחות מזיקים כתוצאה מאימון רוחני,
 אין הכוונה שנבריח אותם או שהם לא יתרחשו.
 הכוונה היא שהם לא יוכלו להכשיל אותנו בחיפושינו אחר נתיב השמחה וההארה"

ואסיים בברכה הבודהיסטית הנפוצה
מי ייתן וכל היצורים החיים יחיו באושר ובנחת וכולם יחושו מוגנים ובטוחים.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם את:
כמה מילים על מדיטציה
עצות משיבננדה לגבי יוגה ובריאות
על מודעות וחקירה עצמית Svadhyaya   


תמונה של טולקו תונדופ אשר כתב את הספר - כוחה המרפא של התודעה