סיפור קצר נוסף מקובץ הסיפורים המומלץ סיפורי חכמה מן המזרח של אורי קפלן.
שערי גן עדן
לפני שנים רבות, חי ביפן סמוראי אכזר אשר פחד מאוד להגיע לגיהנום. שמו היה נובושיגה. הוא החליט לצאת ולבקר את מורה הזן הנודע, הקואין, ולברר איתו לגבי גן העדן והגיהנום. "האמנם מקומות כאלה אכן קיימים?" שאל את הנזיר הזקן.
"ומי אתה?" שאל הקואין את הסמוראי.
"אני הגנרל הראשי של שבל טאקדה" ענה נובושיגה, "באמת לא שמעת עלי?"
"אתה? סמוראי מפורסם?" צחק מורה הזן, "למה שמישהו יעסיק אותך כשומר הרי אתה רזה וחלשלוש כקבצן רחוב"
הסמוראי הנדהם התרגז עד מאוד, "איך אתה מעז לדבר אלי כך", הוא זעם שלף את חרבו צעק ואיים: "אני אכרות את ראשך חוצפן!"
הקואין הביט בהשתאות בלוחם הכעוס. "כעת אתה עומד בשערי הגיהנום" אמר בשלווה.
נובושיגה החזיר מיד את חרבו לנדן. דברי הנזיר השפיעו עליו והוא תפס את חכמתם העמוקה. הוא ירד על ברכיו, קד למורה הזן, והתנצל. "אנא סלח לי על פזיזותי," ביקש בכבוד.
הקואין חייך אל הלוחם. "כעת עומד אתה בשערי גן העדן", הוא אמר בשקט.
![]() |
סמוראי אוחז חרב -תמונה מויקיפדיה |
אולי יעניין אותך לקרוא גם