‏הצגת רשומות עם תוויות ניאמה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ניאמה. הצג את כל הרשומות

מחשבות על תזונה יוגית

אז מה זה תזונה יוגית בעיני?

תזונה שתומכת בתרגול שלנו ועוזרת לשמור על גוף בריא ותודעה בהירה, תזונה פשוטה, לא מעובדת וקלה לעיכול, תזונה מגוונת ועשירה בפראנה שנותנת לגוף אנרגיה יציבה. תזונה שמותאמת לאקלים, אורח החיים, צרכי הגוף המשתנים והאלמנטים הדומיננטים שלנו, תזונה שמיטיבה לגוף ולסביבה ומעודדת תשומת לב לתהליכי ההכנה והאכילה, תזונה שתומכת בחיבור והקשבה לגוף ולטבע. 

במאמר זה אתייחס בקצרה לכמה ערכי יוגה וכיצד הם באים לידי ביטוי בתזונה שלנו וכיצד התזונה יכולה לממש אותם:

אהימסה - אי אלימות - היאמה הראשונה

כשחושבים על תזונה שמעודדת אי אלימות אפשר להתייחס לכמה היבטים:

תזונה שמפחיתה פגיעה בבעלי חיים (היא לא חייבת להיות טבעונית)
תזונה שמפחיתה פגיעה בטבע (למשל ע"י תמיכה בחקלאות מקומית ומקיימת)
תזונה שמפחיתה פגיעה בגוף שלנו (ע"י הקשבה לגוף וצריכה מתונה בלי התנהגות קיצונית כלפי הגוף)
ובכללי תזונה שמעודדת התחשבות, סובלנות, חמלה ותשומת לב

מיטהארה - תזונה מתונה

הכוונה היא לאכול את הכמות המתאימה ובתזמון הנכון. יש המלצה ביוגה לאכול חצי מהמקום בבטן, רבע להשאיר לנוזלים ורבע לאוויר. 
ועוד אפשר להוסיף, לאכול בצורה סדירה, כשרעבים, לא יותר מדי פעמים במהלך היום ועם תשומת לב למה מכניסים לגוף. באופן יותר רחב המזון הוא לא רק האוכל שנכנס לגוף אלא כל מה שנכנס לגוף-תודעה ויכול להזין אותנו או להזיק לנו, אז מים, אוויר ושמש כמובן חשובים, וגם כל מה שהחושים קולטים, אינפורמציה, ומילים של אחרים יכולים להיכנס תחת המזון שלנו.

סאוצ'ה - ניקוי וטיהור

הערך סאוצ'ה מתייחס לניקוי וטיהור של הגוף והתודעה. דרך התרגול אנחנו תומכים בתהליכי ניקוי שמתרחשים כל הזמן בגוף ועוזרים לגוף לפנות שאריות או חומרים מזיקים. וגם יוצרים תהליכים או מסגרות לניקוי וטיהור המערכת למשל דרך צומות, ניקויים תזונתיים שונים, טכניקות הזעה או העלאת חום, וקריות (תרגילי ניקוי בעזרת האלמנטים). גם צום דיגיטלי או יציאה לריטריט והתרחקות מהשגרה נכנסים פה.

סאטווה - תזונה סאטווית

סאטווה היא אחת משלוש הגונות: איכויות שנמצאות בכל הדברים וגם במזון: סאטווה, ראג'אס, טאמאס. התזונה הסאטווית היא טעימה, קלה לעיכול, לא מעובדת, בשלה ונועדה לעודד איכויות של רוגע, איזון, בהירות ורוחניות. היא כוללת בעיקר מזון מן הצומח: פירות בשלים, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים, קטניות קלות לעיכול.

סנטושה - שביעות רצון עם מה שיש

סנטושה היא אחת מהניאמות ומכוונת לסיפוק עם מה שיש ושמחה בחלקנו. בעולם של שפע תזונתי, מתכונים באינסטרגם, מגוון מסעדות, אפשרויות ושיטות תזונה נקודה חשובה היא להגיע לסיפוק עם אוכל פשוט. כשמנהלים מטבח משפחתי זה חשוב גם מבחינת היעילות והעלות של התזונה בבית. האפשרות להעריך את האוכל שלנו והדרך שעבר עד שהגיע לצלחת יכולה להגיע דרך ברכת אוכל, והנאה מהחושים והטעמים באופן שמעריך ולא יוצר תלות והיאחזות.

עוד על סנטושה אפשר לקרוא פה


"כשהאוכל טהור המיינד נהיה טהור, כשהמיינד טהור היזכרות (בעצמי) נהיית פשוטה" מתוך הצ'נדוגיה אופנישד.


עוד כמה דברים שכתבתי על תזונה

על אכילת אגוזים ותרומתה לבריאות

חוסרים אצל טבעונים

המלצות לצריכת חלבון מן הצומח

ומתכון מוס אבוקדו שוקולד




בין אגני לטאפאס - אש החיים ואש התרגול בזמן החורף

בחורף, גם זה הישראלי העדין יחסית, מושג האש נוכח בעוצמתו או בחסרונו.

לאש תפקיד אבולציוני מהותי בהתפתחות האדם, בין אם לחימום, לבישול, לתאורה או להגנה, האש מספקת ויוצרת חיים, עוזרת לשמור עלינו מול תנאי הטבע וגם עלולה להרוס ולהחריב במצבים מסוימים.

ביוגה מושג האש הוא חלק משמעותי ממטרות ופירות התרגול שלנו. כמו בטבע החיצוני גם במערכות הפנימיות של האדם המשחק הוא למצוא את האיזון והמינון הנכון וההרמוני של הכוחות החזקים המניעים והאש בראשותם. יותר מדי אש או פחות מדי אש אולי יגרמו לבעיות, מידה נכונה של אש תוביל לבריאות, תשוקה, יצירתיות ותנועה.

אגני agni לפי היוגה היא אש החיים, אש העיכול היוצרת טרנספורמציה, מטהרת וממירה חומר לאנרגיה, ולכן כה חשובה בכל תהליך של ריפוי ובריאות. מקום האגני בבטן והיא אחראית לעיכול פיזי ונפשי של כל החומרים איתם אנחנו באים במגע, מזון כמובן אבל גם גירויים שהחושים קולטים, רעלים שנכנסים לגוף וגם רעיונות, רגשות ועוד. אגני הוא גם אל/שומר האש במיתולוגיה ההודית.

האש היא השלישית בסדר 5 האלמנטים של היוגה: אדמה, מים, אש, אוויר וחלל. אלו קיימים בגוף הפנימי ובטבע החיצוני. 

טאפאס tapas הוא אחד מהיאמות וניאמות - עקרונות היוגה, ואחד משלושת החלקים של הקריה יוגה לפי פטנג'לי. ניתן לפרש את המושג כיצירת חום, טיהור, תרגול של ריסון ופרישות, משמעת והתמדה, ויצירת כוח ועוצמה דרך הגוף. תרגול טאפאס ואש היוגה חשוב גם לשריפת הבורות ואי הידיעה שלנו כחלק מהתרגול הרוחני שלנו.

בחורף היסודות השולטים בטבע הם אוויר, מים ואדמה מה שיכול להוביל למצבים של כבדות, עייפות, דיכאון, יובש וקור. אגני חלשה בשילוב התנאים הללו ואורח חיים לא מתאים לעונה יכולים להוביל להחלשת הגוף/נפש ומגוון מחלות חורף.

לכן במיוחד בחורף עלינו לדאוג לאש הפנימית שלנו דרך אורח חיים מתאים, והנה כמה דרכים: 

תזונה מחממת ומזינה בשילוב תבלינים וצמחי מרפא אשר יכולים לחמם ולהגביר סירקולציה (למשל פלפל, ג'ינג'ר, קינמון, ציפורן ועוד..). בחורף לפי תפיסה זו כדאי לאכול יותר מזונות מבושלים וחמים (למשל מרקים ותבשילי ירקות, דגנים וקטניות) ופחות כאלו בעלי איכות קרה ומייבשת (למשל סלטים, סנדיביצ'ים, גבינות, שתייה קרה). פה תוכלו לקרוא עוד טיפים לתזונה לחורף.

הימנעות משינה באמצע היום אשר יכולה להחליש את האש הפנימית, זאת לצד שינה ויקיצה מוקדמות יותר.

חשיפה יום יומית לשמש בשעות הבוקר/צהריים במידת האפשר.

יצירת רוטינות של תנועה ותרגול גופני והתמדה בהן.

שילוב של מקלחות חמות, סאונות והזעות בצורה כזו או אחרת כחלק מהשגרה שלנו.

עיסוי בשמנים ובפרט עיסוי עצמי בשמן שומשום הוא דרך טובה לחזק, לשמן ולהזין את הגוף.

מבין תנוחות ותרגילי היוגה הרבים, נדגיש בחורף יותר: חימומי מפרקים, תנוחות של כפיפות אחורה ופיתולים, תנוחות עמידה חזקות, ויניאסות וברכות לשמש, תנוחות ידיים חזקות. בנוסף תרגילי נשימה ממריצים ומחממים כמו קפהלבטי, בסטריקה, אוג'אי וסוריה בהדה פראניאמה. 

אפשר לשלב מיקוד במאניפורה צ'אקרה - צ'אקרת השמש אשר מחוברת לאלמנט האש ועבודה עם קריות וטכניקות ניקוי וטיהור שונות כמו: אודיאנה בנדה, נאולי ואגני סארה (כולן טכניקות להנעת הבטן בשילוב אחזקות נשימה) וטראטאק - טכניקת התבוננות ומיקוד באובייקט וספציפית בלהבת נר או אש. חוץ להתבונן באש ולהיות ליד אש למי שיכול, אפשר לשים צלילי אש או לעשות ויזואליזציה של אש או להבה.

שילוב של תרגולים אלו ואחרים באופן יום יומי יכול לחזק את האש הפנימית ואת מערכת החיסון והריפוי של הגוף בחורף.

נמסטה


אש להבת נר - מתרגלים טראטק בהתבוננות בנר

אולי יעניין אתכם לקרוא:




סנטושה - התרגול של שביעות רצון, ראיית הטוב ושמחה בחלקנו

 סנטושה - Santosha היא אחד מעקרונות היוגה ומופיעה כחלק מהניאמות ביוגה סוטרות של פטנג'לי ובטקסטים נוספים, זהו תרגול של סיפוק והסתפקות במועט, שמחה בחלקנו, הוקרת הטוב בחיינו.

Wanting what you have and not having what you want


התרגול של סנטושה כולל בין השאר :

  • לחפש את השמחה והאושר בפנים ולהקטין את התלות בדברים חיצוניים שמשתנים כל הזמן
  • להיות שבעי רצון עם מה שיש, ולהוקיר על זה תודה
  • לטפח חמלה עצמית וראיית הטוב בנו ובאחרים

הנה ציטוט של איינגר בנושא:

"יש שלווה ושביעות רצון כאשר להבת הנשמה/רוח לא נעה ברוח התשוקות"

הערך הזה של סנטושה חשוב במיוחד בימים אלה של שפע, רשתות חברתיות, וצריכה מוגברת, ללמוד להסתפק במועט ולשמוח בחלקנו הוא משימה לא קלה כשמסביב כל כך הרבה דברים, מוצרים ואנשים שמעלים תמונות מגרות של אוכל, טיולים וכו'


ועוד ציטוט של הפילוסוף ההודי שנקרצ'ריה שכתב על סנטושה בתרגום חופשי שלי מאנגלית:

"סנטושה היא מעלה חשובה בגלל שהיא משחררת את האדם משעבוד, מניפולציות ופחדים, ולאחר מכן הוא יכול לחיות בהתאם לרצונו, לעשות מה שנכון בעיניו, וללכת בעקבות יעודו בזמן ובמקום המתאימים לו"

אז איך עושים את זה?

ראשית בטיפוח מודעות לחשיבות של להכניס את הנושא לחיינו ולזהות איפה אנחנו לא שם ועל מה אנו נוטים להתלונן ולראות דברים שליליים.

וממשיכים עם למצוא דרכים שיעזרו לנו להנכיח את זה בחיינו, למשל למצוא זמן לכתוב או לומר תודה על מה שיש למשל בסוף היום או בסוף תרגול יוגה, למשל להתרגל לספר לאחרים גם דברים טובים שקרו ולא רק את הדברים המאתגרים, ולמשל ע"י התנדבות במקומות שיעזרו לנו לקבל פרופורציה ולהגיד תודה על מה שיש לנו.

וגם לנשום ולהזכיר לעצמנו שהכול בסדר.

תרגול הסנטושה קשור בקשר הדוק לתרגול של אפריגרהא - אי רכושנות, אי צבירה ושחרור שעליה כתבתי פה.

ומתכתב עם מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית שמדגישים את החשיבות והמשמעות של הכרת תודה.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

עוד על חיים בפשטות ומינימליזם

10 היאמות של היוגה לפי קרישנמצ'ריה




נתינה והתנדבות - אסטרטגיה לאושר

נתחיל עם ציטוט של לאו טסה שאהבתי:
"בגלל מקרה הגורל, אדם עשוי לשלוט בעולם לתקופה, אבל בגלל מעלות של טוב לב ונתינה אדם ישלוט בעולם לתמיד"
תחום הפסיכולוגיה החיובית המתפתח חוקר את הסיבות והמעשים אשר גורמים לאושר אצל בני אדם.
אחת האסטרטגיות אשר נמצאה במגוון מחקרים קשורה לרמות אושר וסיפוק אצל בני אדם (על אף שלא תמיד נמצאה כגורם סיבתי לכך)  היא נתינה ונדיבות לאחר. הצוות של ניק מרקס, כלכלן בכיר וחוקר רווחה (well being) אשר פיתח מדד אשר משלב בדיקת תוחלת חיים, רמת אושר, וטביעת רגל אקולוגית, ציין את הנתינה כאחת מחמש פעולות יומיומיות המומלצות לכל אזרח כדי להאריך חיים להיות מאושר יותר.
נתינה תוביל לחיוך אצל הנותן והמקבל
הנתינה מתרחשת כל הזמן, חלקנו עוסקים בה באופן יום יומי בלי לתת לזה הרבה תשומת לב. זה יכול להיות עזרה לחבר או בן משפחה, תרומת זמן או כסף לפעילות של עמותה, התנדבות חד פעמית או קבועה במסגרת מטרה אשר בה אנחנו מאמינים, וגם "סתם" חיוך למוכר בסופר או עזרה לאישה עם עגלה של תינוק לעלות את המדרגות.
זהו כמובן לא רעיון חדש, לאורך ההיסטוריה האנושית, אנשי דת מכל הדתות, פילוסופים, פילנטרופים ואנשים מכל הגוונים עושים זאת וממליצים לעשות זאת וכנראה שיש סיבה.
בין הסיבות מדוע נתינה גורמת אושר אפשר למנות:
  • היא עוזרת לנו לתפוס אחרים באופן חיובי יותר ולהרגיש חמלה
  • היא עוזרת לשיפור הדימוי העצמי שלנו ויוצרת תחושה של מימוש ועשייה
  • היא מעניקה לנו פרספקטיבה ולעתים עוזרת להעריך טוב יותר את מה שיש לנו
  • היא יכולה להביא להערכה, תגובות חיוביות וקשרים טובים יותר עם הסובבים אותנו
  • היא באמת עוזרת לאחרים ויוצרת שינוי חיובי
סוניה ליובומירסקי, פסיכולוגית, חוקרת אושר ומחברת הספר "הדרך אל האושר" מציינת בספרה כמה נקודות מעניינות לגבי נתינה שתעזור לנו להרגיש מאושרים יותר:
העיתוי והמינון חשובים: אם נעשה מעט מדי לא נרגיש את זה, אם עושים הרבה מדי למען אחרים בלי לשים גבולות אפשר בסופו של דבר לחוש תשישות, עומס או תחושה של ניצול על אף הכוונות הטובות. בנוסף כדאי לעשות דברים אשר חורגים מהשגרה שלנו כדי שנרגיש אותם ואת האפקט שלהם.
שרשרת הנדיבות: הפעולה החיובית שלכם עשויה להתחיל מעין אפקט דומינו ולהשפיע על המקבל לעשות משהו טוב למישהו אחר. לפני זמן מה רץ בפייסבוק קליפ שמציג את הרעיון בצורה יפה (אולי טיפה ארוך ומשוחק מוגזם אבל שווה צפייה :)


כל אחד יכול לתת: לא צריך כשרון, זמן או כסף בשביל להיות נדיב וכל אחד יכול למצוא את ההזדמנויות שמתאימות לו, בין אם זה מעשים קטנים או גדולים, לזרים או לקרובינו.

בעולם היוגה, נתינה נקראת דאנה - dana  - היא אחת מ 10 הניאמות - עקרונות התנהגות מומלצים, וכוונתה לתת מבלי לצפות לתמורה, אפשר לטעון שלכל מי שנותן יש מטרה או אינטרס משלו, אין ספק שלכוונה שמאחורי הנתינה יש משמעות, בסופו של דבר העיקר שנעשה זאת. אחת הדרכים אשר ממששות את הנתינה בעולם זה, היא נזירים ומורים אשר מסתובבים ומעניקים ידע עבור תרומה, ובכך נותנים הזדמנות למקבל להעניק לפי רוחב ליבו ולתרגל נתינה.

ארצנו הקטנה התברכה בשלל עמותות ואנשים אשר עושים מעשים טובים למען הזולת, זה נכון שהן נפוצות מאוד גם בגלל חוסר התפקוד של המערכת הציבורית בתחומים שונים, יחד עם זאת הן מאפשרות לאנשים רבים למצוא אפיק מתאים ויצירתי להיות מעורבים, לקחת חלק בקהילה וליהנות מפירות הנתינה.
דוגמא ליוזמה נחמדה, היא יום מעשים טוב  המתרחש השנה ב 20.3.12 והוציא בשנה שעברה לפועל אלפי פרויקטים ברחבי הארץ.

מוזמנים לתרגל נתינה, ע"י פידבק חיובי לפוסט והעברתו הלאה :)
מי שרוצה לקבל עדכונים על פוסטים חדשים, עקבו אחרי בפייסבוק

תרגול של מודעות וחקירה עצמית


עד כמה אנו באמת מכירים את עצמנו ?
שאלה טובה לא?
אנחנו מתנהלים בחיי היום יום, עסוקים בעשייה, במחשבות ובדאגות
ולא תמיד פנויים לחיות ולהיות בתשומת לב למה באמת קורה איתנו.

אחד הדברים החשובים בעיני אשר משותפים לעולם היוגה ולעולם הפסיכולוגיה, הוא תהליך חשוב של התבוננות, אינטרוספקציה והבנה את עצמנו.
ביוגה יש מונח הנקרא Svadhyaya   
הוא מופיע בין השאר ביוגה סוטרה של פטנג'לי תחת עקרונות הניאמה.
משמעות המילה sva היא עצמי, ו adhyaya חקירה או לימוד, מכאן שמשמעות הצירוף הוא לימוד העצמי.
המונח מתורגם בצורה מסורתית כלימוד טקסטים עתיקים, ואכן טקסטים עתיקים ממסורות רוחניות שונות, כמו גם טקסטים חדשים יותר יכולים להוות השראה ללימוד עצמי מתוך היותם נקודת ייחוס והזדמנות לבחון את השקפותינו ולהיחשף לרעיונות ודרכי חשיבה.
בתרגול יוגה ללימוד העצמי חשיבות רבה, התרגול הינו מסגרת המאפשרת לנו לבחון את עצמנו ברבדים הפיזי, הרגשי והמנטאלי דרך הגוף ודרך הנשימה. מודעות והתבוננות בתרגול שלנו יעזרו לנו לזהות דפוסים והרגלים, להימנע מפציעות ולהפיק את המיטב מהתרגול בהתאם למצב בו אנו שרויים. אולי חשוב מכל ובעיני זו אחת המטרות של התרגול, התבוננות זו תוביל לבחינה עצמית גם מחוץ לתרגול שלנו ותהפוך עם הזמן להיות חלק אינטגרלי מחיינו השוטפים.
התבוננות עצמית ולימוד עצמי יכולים להתרחש בכל רגע נתון בחיינו ובכל פעולה אשר אנו עושים, כמובן שבמינון מתאים כך שלא נתחרפן מזה ועם חוש הומור כך שתמיד נדע לא לקחת את עצמנו יותר מדי ברצינות. פעולות אלו, בין אם זה אכילה, הליכה או צפייה בטלביזיה, יכולות לשמש כמראה בה נשתמש על מנת להבין את ההתנהגות שלנו והמניעים שלהם. במיוחד כדאי לשים דגש על בחינת יחסינו עם אנשים, רעיונות ואובייקטים הסובבים אותנו. כאשר נתחיל להבין את אלו, וזהו תהליך מתמשך, נמצא את הדרך להתקדמות.

אני מצרף פה ציטוט של קרישנמורטי
"To know oneself as one is requires an extraordinary alertness of mind , because 'what is' is constantly undergoing  transformation, change…"
"..because self knowledge cannot be given to us by another, it is not to be found through any book. We must discover, and to discover there must be the intention, the search, the inquiry."
Taken from "the first and last freedom" – J Krishnamurti