‏הצגת רשומות עם תוויות אסטרטגיות לאושר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אסטרטגיות לאושר. הצג את כל הרשומות

סנטושה - התרגול של שביעות רצון, ראיית הטוב ושמחה בחלקנו

 סנטושה - Santosha היא אחד מעקרונות היוגה ומופיעה כחלק מהניאמות ביוגה סוטרות של פטנג'לי ובטקסטים נוספים, זהו תרגול של סיפוק והסתפקות במועט, שמחה בחלקנו, הוקרת הטוב בחיינו.

Wanting what you have and not having what you want


התרגול של סנטושה כולל בין השאר :

  • לחפש את השמחה והאושר בפנים ולהקטין את התלות בדברים חיצוניים שמשתנים כל הזמן
  • להיות שבעי רצון עם מה שיש, ולהוקיר על זה תודה
  • לטפח חמלה עצמית וראיית הטוב בנו ובאחרים

הנה ציטוט של איינגר בנושא:

"יש שלווה ושביעות רצון כאשר להבת הנשמה/רוח לא נעה ברוח התשוקות"

הערך הזה של סנטושה חשוב במיוחד בימים אלה של שפע, רשתות חברתיות, וצריכה מוגברת, ללמוד להסתפק במועט ולשמוח בחלקנו הוא משימה לא קלה כשמסביב כל כך הרבה דברים, מוצרים ואנשים שמעלים תמונות מגרות של אוכל, טיולים וכו'


ועוד ציטוט של הפילוסוף ההודי שנקרצ'ריה שכתב על סנטושה בתרגום חופשי שלי מאנגלית:

"סנטושה היא מעלה חשובה בגלל שהיא משחררת את האדם משעבוד, מניפולציות ופחדים, ולאחר מכן הוא יכול לחיות בהתאם לרצונו, לעשות מה שנכון בעיניו, וללכת בעקבות יעודו בזמן ובמקום המתאימים לו"

אז איך עושים את זה?

ראשית בטיפוח מודעות לחשיבות של להכניס את הנושא לחיינו ולזהות איפה אנחנו לא שם ועל מה אנו נוטים להתלונן ולראות דברים שליליים.

וממשיכים עם למצוא דרכים שיעזרו לנו להנכיח את זה בחיינו, למשל למצוא זמן לכתוב או לומר תודה על מה שיש למשל בסוף היום או בסוף תרגול יוגה, למשל להתרגל לספר לאחרים גם דברים טובים שקרו ולא רק את הדברים המאתגרים, ולמשל ע"י התנדבות במקומות שיעזרו לנו לקבל פרופורציה ולהגיד תודה על מה שיש לנו.

וגם לנשום ולהזכיר לעצמנו שהכול בסדר.

תרגול הסנטושה קשור בקשר הדוק לתרגול של אפריגרהא - אי רכושנות, אי צבירה ושחרור שעליה כתבתי פה.

ומתכתב עם מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית שמדגישים את החשיבות והמשמעות של הכרת תודה.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

עוד על חיים בפשטות ומינימליזם

10 היאמות של היוגה לפי קרישנמצ'ריה




על יוגה ומינימליזם

אפאריגרהאה היא אחת היאמות- ערכי המוסר וההתנהגות של עולם היוגה.
פירוש המילה (מסנסקריט) הוא אי רכושנות, אי היצמדות, הפחתת תאווה לדברים חומריים ואגירתם.
היוגי, הנווד, נטול הרכוש, מסמל במובן מסוים את המעלה הזו.

כשאנו מתרגלים aparigraha אנחנו מנסים לטפח כמה עקרונות:

  • הסתפקות במועט
  • בחירה במה שבאמת צריך וחשוב
  • קבלה ונתינה של דברים ראויים מתוך מחשבה
  • ויתור ושחרור של דברים לא נחוצים או מגבילים

בתהליך הזה אנחנו יכולים להיפגש בכל מיני שאלות למשל:
האם אנו בכלל יודעים מה יש לנו בארון?
למה אנחנו באמת זקוקים בשביל להרגיש טוב?
האם צריך לקנות דברים רק בשביל לספק צורך רגעי?
עד כמה פרסומות כאלה ואחרות מושכות אותנו לצריכה מיותרת?
למה קשה כל כך לשחרר דברים מסוימים?

בעולם הצריכה של היום ובמצב האקולוגי המורכב, אפאריגרהאה מכוונת אותנו למקום בריא ונכון יותר ביחס שלנו לדברים, כמו גם לאפשרות של שחרור רעיונות, מחשבות ואנשים אליהם אנחנו נצמדים באופן לא מיטיב.
כמו כל תרגול, זה תהליך מתמשך והדרגתי אשר דורש זמן וסבלנות אבל טומן פירות משמעותיים בסופו.

אם אנחנו צריכים פחות, צורכים פחות ומסתפקים במועט יותר קל להיות מאושרים

פסל של היוגי מהודו  shiva מתוך ויקיפדיה 


שילוב של מדיטציה ופעילות גופנית מפחית תסמיני דיכאון - מחקר חדש ומעניין

נתקלתי במחקר עדכני ומעניין של אוניברסיטת רטגרס בארה"ב שפורסם לאחרונה.
במחקר בדקו התערבות משולבת של אימון מנטלי ופיזי, כאשר כל סשן כלל חצי שעה של תרגול מדיטציה - 20 דקות של התמקדות בנשימה ו 10 דקות של מדיטציה בהליכה ולאחר מכן, 30 דקות של פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית.
ההתערבות הייתה בת 8 שבועות, 2 מפגשים כל שבוע.

לאחר ההתערבות, משתתפים המאובחנים עם דיכאון דיווחו על הפחתה בתסמיני דיכאון וגם משתתפים בריאים דיווחו על הפחתה בתסמינים. המחקר מצא כי שילוב של שני חלקי ההתערבות שיפר באופן מובהק את האפקטיביות של ההתערבות.

המחקר הזה כמו מחקרים נוספים שבודקים את ההשפעה המיטיבה של תרגול מדיטציה, יוגה ופעילות גופנית על מצבים מנטלייים ובריאותיים שונים, מראה כי חוץ מטיפול תרופתי וטיפולים פסיכולוגיים שונים אשר יכולים לעזור במצבי דיכאון בחלק מהמקרים ניתן ע"י תרגול טכניקות שונות  לשפר את המצב הנפשי ומצב הרוח ולהתמודד עם אתגרי החיים, מה שמתרגלי יוגה ומדיטציה עושים כבר אלפי שנים. בעידן שלנו עם עלייה משמעותית של מצבי דיכאון וחרדה בקרב האוכלוסייה כנראה שלמסורות הללו יש פוטנציאל גדול לעזור לאנשים.

למי שמתעניין הנה קישור למחקר

והנה עוד כמה דברים שכתבתי שאולי יעניינו אתכם:
הצעה לאימון ספורט עצמאי ואינטגרטיבי
יוגה לכולם - תמונות יוגה להפצת היוגה
עצות משיבננדה לגבי יוגה ובריאות

אל תיכנעו לדיכאון, יוגה יכולה לעזור


האם צמחונים וטבעונים שמחים יותר?

שאלה טובה, לא?
האם ואיזה השפעה יש למזון שאנחנו אוכלים על המצב רוח שלנו? ומה ההשפעה של צריכת בשר ומוצרים מן החי על מצב הרוח שלנו?

ובכן, סרטון נחמד באתר nutritionfacts מציג מחקר אשר בדק את הנושא, תרגמתי את הסרטון לעברית (פעם ראשונה שאני עושה זאת אז מתנצל אם יש פגמים באיכות) ובהמשך הפוסט תוכלו לראות אותו.
אתמצת את הסרטון עבורכם. הסרטון מציג מחקר אשר השווה במגוון מדדי מצב רוח ורגשות שליליים בין אנשים אשר אוכלים תזונה מן הצומח וכאלו אשר אוכלים תזונה מן החי ובפרט בשר. המחקר מצא כי צמחונים דיווחו על פחות רגשות שליליים מאוכלי בשר. המחקר מציע שני הסברים לכך, הראשון הוא שאם אתה לא בריא פיזית ומבלה זמן רב אצל רופאים, בבדיקות וכו', סביר להניח שהבריאות הנפשית שלך תפחת ושתסבול מיותר לחץ או עצבנות או דיכאון. ההסבר השני הוא חומצה ארכידונית, חומצה אשר לוקחת חלק ביצירת מתווכים יוצרי דלקת וכאב בגוף (תרופות כמו אספירין עובדות על פגיעה במנגנון הזה). באופן לא מפתיע ניתן למצוא אותה בעיקר במזונות מן החי כמו ביצים, עוף, בשר ועוד. ההסבר הוא אם כך שאוכלי בשר עלולים להיות יותר מדוכאים/שליליים/עצבניים בגלל התזונה שלהם שיוצרת דלקתיות בגוף ובמוח ומשפיעה באופן שלילי גם על מצב הרוח.

זהו כמובן רק הסבר אחד וברור שהתמונה יותר מורכבת הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה פסיכולוגית. לכל מי שסובל ממצב רוח ירוד או דיכאון מומלץ לחשוב טוב על התזונה שלו ולבדוק לגבי חוסרים תזונתיים (למשל של ויטמיני B , חומצות שומן חיוניות וחומצות האמינו טריפטופן וטירוזין), זה גורם מרכזי ומשמעותי במצב הרוח ואכתוב על כך עוד בעתיד, ברור שזה לא פותר את כל הבעיות אבל יכול מאוד לעזור.
אני מזמין אתכם לחשוב ולקרוא עוד על הנושא וכמובן לבדוק על עצמכם.


למי שרוצה, הנה הסרטון, ניתן להוסיף את הכתוביות בעברית ע"י לחיצה על האייקון של כתוביות והוספת עברית.



עוד פוסטים שאולי יעניינו אתכם:
טיפים לתזונה בריאה בחורף
כיצד לגרום לילדים לאכול יותר ירקות
אסטרטגיות לאושר


בריאות מתחילה ב- ת'

הפעם אני מציג את מודל 6 ה- ת' שעליו חשבתי לאחרונה.
6 עקרונות שמתווים דרך לחיים ארוכים, בריאים ומאושרים יותר:

תורשה, תנועה, תזונה, תובנה, תמיכה/תרומה, תחביבים


תורשה

מודלים אשר מנתחים את הגורמים אשר משפיעים על בריאות ואריכות חיים חלוקים לגבי מידת החשיבות של התורשה והגנטיקה שלנו כגורם המרכזי המשפיע. ברור שיש לתורשה חשיבות אך אני נוטה לחשוב שלבחירות שלנו ולאופן בו אנו חיים יש משקל רב יותר שיכול פעמים רבות לנצח את ה"חבילה" אשר קיבלנו בגנים. בין אם יש או אין לנו במשפחה מאריכי חיים ואנשים בריאים, כדאי לנו להשקיע בבריאות שלנו וידע על התורשה שלנו יכול לעזור. אם נדע לאילו מחלות אנו נוטים גנטית ואף סביבתית מהבית והמשפחה בהם גדלנו נוכל להשקיע במניעתן מבעוד מועד ולהתאים את אורח חיינו בצורה מיטבית. איך עושים את זה? ישנן היום יותר ויותר בדיקות גנטיות רלוונטיות אשר ניתן לעשות וזה תחום שהולך ומתפתח אך עדיין מורכב ויקר יחסית. אפשר להתחיל במשהו פשוט יותר, לברר בקרב בני המשפחה מאילו סימפטומים, מחלות ומצבים בריאותיים שונים סובלים או סבלו, לזהות אם גם לכם יש נטיות דומות ולקחת בחשבון שאולי יהיו בעתיד. בנוסף להבין איזה מבנה גוף, מזג ותכונות ירשנו אשר משפיעים על מי אנחנו וכיצד כדאי לנו לחיות בצורה מיטבית.

תנועה

תנועה היא בבסיס חיינו, אנחנו לומדים לנוע ולהניע את גופנו הרבה לפני שאנו לומדים דברים אחרים. אורח החיים המערבי מפתה אותנו להפסיק לנוע כחלק משגרת יומנו, אנשים רבים מבלים את יומם במעבר משכיבה (בשנתם), לישיבה (במכונית ובעבודה) ושוב לישיבה או שכיבה (מול הטלוויזיה) וחוזר חלילה. על מנת לשמור על בריאות הגוף הכרחי להישאר פעילים, ניתן לעשות זאת גם ע"י זמן ייעודי אותו אנחנו מקדישים לפעילות גופנית ועדיף שתהיה מגוונת ולא פחות חשוב מכך ע"י שילוב יותר תנועה כחלק מחיי היום יום שלנו, במטלות בבית, כדרך הגעה ממקום למקום ברגל או באופניים, במשחק עם הילדים, בהליכה עם הכלב ועוד כיד הדמיון הטובה.

תזונה

תזונה בריאה ומותאמת אישית היא אחד הכלים החשובים ביותר לשיפור הבריאות, החיוניות ומצב הרוח שלנו. אני כותב הרבה בבלוג על תזונה בריאה ולכן לא ארחיב הפעם יתר על המידה. רק אומר שכל אחד מאיתנו צריך לעשות דרך בעניין התזונה שלו, אין תזונה או דיאטה שמתאימה לכולם. תזונה היא עניין דינמי שאמור ויכול להשתנות בהתאם למגוון גורמים כמו גיל, מצב גופני, אורח חיים, עונות השנה וצרכים שונים. לכולנו מערכת יחסים מורכבת עם אוכל, זה לא הופך את זה ליותר קל אבל משעמם בטוח לא יהיה.

תובנה

הן במסורת היוגה והן בעולם הפסיכולוגיה קיימת חשיבות רבה להתבוננות עצמית אשר מובילה אותנו לתובנות שונות לגבי החיים שלנו. תובנות ניתן לקבל בעזרת טיפול פסיכולוגי, מדיטציה, קריאה ולימוד מספרים, מאנשים משמעותיים עבורנו ועוד. דרך זו מובילה אותנו להכיר את עצמנו טוב יותר וכך מאפשרת לנו לחיות יותר בשלום עם עצמנו, למצות את הפוטנציאל שלנו בתחומי החיים השונים ולנהל מערכות יחסים בריאות יותר עם הסביבה. אם ניקח את השאלה המפורסמת מסרט המטריקס: איזה כדור תרצה לקחת, זה שישאיר אותך בעולם המלאכותי והנחמד או זה שיחשוף בפניך את האמת הלפעמים מרה, אני חושב שאבחר כמעט תמיד לדעת את האמת גם אם היא פחות נעימה. יחד עם זאת יש תובנות שלוקח זמן להבין ולהפנים, אז סבלנות.

תמיכה ותרומה

מערכות התמיכה והקשרים החברתיים שלנו הן חלק קריטי מבריאות פיזית ונפשית. יש המון מחקרים על הנושאים הללו, אבל נראה לי שכולנו יודעים גם בלי המחקרים עד כמה זה חשוב. להיות חלק מקשר, ממשפחה, מקהילה, להרגיש שיש לך על מי לסמוך בשעת צרה ולתת בחזרה, שיש לך עם מי לחלוק את הרגעים הקשים והמהנים ושאתה לא לבד ביקום. כשאני מדבר על תרומה, אין כוונתי רק לתרומה כספית אפילו שגם זה מנהג יפה וחשוב, אלא תרומה במובן כללי יותר של נתינה ונדיבות, תחושה שאתה משמעותי ותורם עבור אחרים והסביבה ודרך זה גם לעצמך. תחום הפסיכולוגיה החיובית אשר חוקר בין השאר את הגורמים לאושר אצל אנשים מוצא באופן עקבי ובמגוון מחקרים שנתינה, התנדבות ותרומה מסייעות לאנשים להאריך חיים ולהיות מאושרים יותר. הרחבתי על זה בפוסט קודם בנושא נתינה והתנדבות כאסטרטגיה לאושר. אם תתרמו ותתנו לאחרים מתוך מקום כנה ואמיתי, הקרמה שלכם תהיה מבסוטה :) והחיים יעניקו לכם שפע בחזרה.

תחביבים

לצערי ההבטחה של העולם המודרני לשעות פנאי לא כל כך מתממשת. רבים מאיתנו נמצאים במירוץ מתמיד בין קריירה, משפחה ולימודים ולא נשאר לנו זמן אפילו לחשוב על תחביבים ועיסוקי פנאי. אבל אסור לוותר, זה חשוב והכרחי לבריאות הנפשית שלנו עכשיו, ועוד יותר חשוב לאנשים מבוגרים אשר מסיימים מחויבויות של עבודה ומשפחה ומוצאים עצמם עם עודף זמן. דרך התחביבים שלנו אנחנו לומדים ומתפתחים, מאפשרים ביטוי ליצירתיות, מכירים אנשים חדשים או פוגשים חברים, מקבלים השראה והכי חשוב נהנים. אם גם אם זה לכמה דקות ביום אל תזניחו את התחביבים שלכם או בחרו חדשים אשר יותר מתאימים לכם היום.

ולסיום עוד ת אחת חשובה לחיים בריאים ומאושרים

תודה



נתינה והתנדבות - אסטרטגיה לאושר

נתחיל עם ציטוט של לאו טסה שאהבתי:
"בגלל מקרה הגורל, אדם עשוי לשלוט בעולם לתקופה, אבל בגלל מעלות של טוב לב ונתינה אדם ישלוט בעולם לתמיד"
תחום הפסיכולוגיה החיובית המתפתח חוקר את הסיבות והמעשים אשר גורמים לאושר אצל בני אדם.
אחת האסטרטגיות אשר נמצאה במגוון מחקרים קשורה לרמות אושר וסיפוק אצל בני אדם (על אף שלא תמיד נמצאה כגורם סיבתי לכך)  היא נתינה ונדיבות לאחר. הצוות של ניק מרקס, כלכלן בכיר וחוקר רווחה (well being) אשר פיתח מדד אשר משלב בדיקת תוחלת חיים, רמת אושר, וטביעת רגל אקולוגית, ציין את הנתינה כאחת מחמש פעולות יומיומיות המומלצות לכל אזרח כדי להאריך חיים להיות מאושר יותר.
נתינה תוביל לחיוך אצל הנותן והמקבל
הנתינה מתרחשת כל הזמן, חלקנו עוסקים בה באופן יום יומי בלי לתת לזה הרבה תשומת לב. זה יכול להיות עזרה לחבר או בן משפחה, תרומת זמן או כסף לפעילות של עמותה, התנדבות חד פעמית או קבועה במסגרת מטרה אשר בה אנחנו מאמינים, וגם "סתם" חיוך למוכר בסופר או עזרה לאישה עם עגלה של תינוק לעלות את המדרגות.
זהו כמובן לא רעיון חדש, לאורך ההיסטוריה האנושית, אנשי דת מכל הדתות, פילוסופים, פילנטרופים ואנשים מכל הגוונים עושים זאת וממליצים לעשות זאת וכנראה שיש סיבה.
בין הסיבות מדוע נתינה גורמת אושר אפשר למנות:
  • היא עוזרת לנו לתפוס אחרים באופן חיובי יותר ולהרגיש חמלה
  • היא עוזרת לשיפור הדימוי העצמי שלנו ויוצרת תחושה של מימוש ועשייה
  • היא מעניקה לנו פרספקטיבה ולעתים עוזרת להעריך טוב יותר את מה שיש לנו
  • היא יכולה להביא להערכה, תגובות חיוביות וקשרים טובים יותר עם הסובבים אותנו
  • היא באמת עוזרת לאחרים ויוצרת שינוי חיובי
סוניה ליובומירסקי, פסיכולוגית, חוקרת אושר ומחברת הספר "הדרך אל האושר" מציינת בספרה כמה נקודות מעניינות לגבי נתינה שתעזור לנו להרגיש מאושרים יותר:
העיתוי והמינון חשובים: אם נעשה מעט מדי לא נרגיש את זה, אם עושים הרבה מדי למען אחרים בלי לשים גבולות אפשר בסופו של דבר לחוש תשישות, עומס או תחושה של ניצול על אף הכוונות הטובות. בנוסף כדאי לעשות דברים אשר חורגים מהשגרה שלנו כדי שנרגיש אותם ואת האפקט שלהם.
שרשרת הנדיבות: הפעולה החיובית שלכם עשויה להתחיל מעין אפקט דומינו ולהשפיע על המקבל לעשות משהו טוב למישהו אחר. לפני זמן מה רץ בפייסבוק קליפ שמציג את הרעיון בצורה יפה (אולי טיפה ארוך ומשוחק מוגזם אבל שווה צפייה :)


כל אחד יכול לתת: לא צריך כשרון, זמן או כסף בשביל להיות נדיב וכל אחד יכול למצוא את ההזדמנויות שמתאימות לו, בין אם זה מעשים קטנים או גדולים, לזרים או לקרובינו.

בעולם היוגה, נתינה נקראת דאנה - dana  - היא אחת מ 10 הניאמות - עקרונות התנהגות מומלצים, וכוונתה לתת מבלי לצפות לתמורה, אפשר לטעון שלכל מי שנותן יש מטרה או אינטרס משלו, אין ספק שלכוונה שמאחורי הנתינה יש משמעות, בסופו של דבר העיקר שנעשה זאת. אחת הדרכים אשר ממששות את הנתינה בעולם זה, היא נזירים ומורים אשר מסתובבים ומעניקים ידע עבור תרומה, ובכך נותנים הזדמנות למקבל להעניק לפי רוחב ליבו ולתרגל נתינה.

ארצנו הקטנה התברכה בשלל עמותות ואנשים אשר עושים מעשים טובים למען הזולת, זה נכון שהן נפוצות מאוד גם בגלל חוסר התפקוד של המערכת הציבורית בתחומים שונים, יחד עם זאת הן מאפשרות לאנשים רבים למצוא אפיק מתאים ויצירתי להיות מעורבים, לקחת חלק בקהילה וליהנות מפירות הנתינה.
דוגמא ליוזמה נחמדה, היא יום מעשים טוב  המתרחש השנה ב 20.3.12 והוציא בשנה שעברה לפועל אלפי פרויקטים ברחבי הארץ.

מוזמנים לתרגל נתינה, ע"י פידבק חיובי לפוסט והעברתו הלאה :)
מי שרוצה לקבל עדכונים על פוסטים חדשים, עקבו אחרי בפייסבוק