לאחרונה יצא לי שוב לחשוב ולקרוא על נושא החיים בפשטות - מינימליזם.
אולי גם בהשפעת השהייה הרבה בבית בזמן הקורונה עולה רצון לרענן את הבית, לשחרר דברים ומקום, להבין מה אתה באמת צריך.
המינימליזם הוא רעיון חשוב ביוגה, ומופיע דרך היאמה אפריגרהא אשר מדברת על הסתפקות במועט, אי רכושנות ואי היצמדות לחפצים ורעיונות, זה משתלב יפה ברוח המינימליזם שלשמחתי מתחילה לתפוס יותר מקום בתרבות המערבית היום. כמו דברים אחרים, להפנים את זה לתוך חיי היום יום לוקח זמן וכוונה, לחלקנו זה שינוי משמעותי ביחס לחיים לפיהם גדלנו וחונכנו ודורש ויתורים לא פשוטים, ולכל אחד יש את הדברים שקשה לו לוותר עליהם.
הנה קטע רלבנטי שקראתי לא מזמן בספר המומלץ של סטיבן פולדר - ערות בחיי היום יום.
"הנטייה האינסטינקטיבית שלנו למלא את חיינו בעוד ועוד מהווה פעמים רבות בריחה מפני חוסר סיפוק קיומי בסיסי. אנו קונים מוצרים מתוך תגובתיות אוטומטית והשיח החברתי מעודד התנהגות זו, כך שקשה לדמיין דרך אחרת. אנו משוכנעים שאם נצליח להשיג את המכונית, דירה, החופשה או המחשב האלה נהיה מאושרים. והם אכן יכולים להסב לנו עונג, אבל רק לזמן קצר, כי אושר עמוק טמון בהוויה ולא בקניין.... אם נשתחרר מהררי הרכוש שצברנו נוכל להתפנות לעניינים חשובים יותר. רכוש זה יכול להיות קניינים גשמיים הנערמים אל על, אשר אנו נדרשים לדאוג להם בלי הרף, או קניינים מנטליים - רעיונות, נאמנויות והשקפות עולם המייצרים מהומה פנימית רבה. אם נרפה מעט אולי נגלה שאין צורך להיאחז ברכושנו כדי להרגיש שאנו חווים את החיים במלואם."
למי שרוצה עוד על נושא המינימליזם , הנה שני קישורים לסרטי דוקו בנטפליקס בנושא המינימליזם
יש לא מעט בלוגים ואתרים הן באנגלית והן בעברית שמתעסקים בנושא, מוזמנים לשוטט
 |
| פחות זה יותר - פשטות מרצון |