יש דימוי נחמד בו משתמשים לעתים בעולם היוגה כדי להסביר את איכות העשייה והנוכחות שלנו:
לא חזק מדי ולא רפוי מדי, כמו לכוון מיתר של גיטרה, שצריך מידה מתאימה של מתח כדי להפיק צליל מוצלח. והעבודה שלנו היא למצוא את המרכז והאיזון הזה דרך ניסוי ותהייה.
נתקלתי בדימוי הזה שוב לאחרונה מתוך הספר Why We Meditate והנה אני מביא את הקטע הקצר בתרגום לעברית:
"נקודה חשובה נוספת היא להישאר מאוזן, לא מתוח מדי ולא רפוי מדי. אם אנחנו מתוחים (tight) מדי, נאבד את הרוגע וההרפייה, אם אנחנו רפויים (loose) מדי, ניפול לחוסר תשומת לב. זה כמו לכוון גיטרה. עבור הצליל הטוב ביותר היא צריכה להיות מכוונת בדיוק - לא מתוח מדי ולא רפוי מדי"
 |
| לכוון את הגיטרה - תמונה מויקיפדיה |
אולי יעניין אתכם לקרוא גם: