האטה יוגה פרדיפיקה הוא טקסט יוגה חשוב אשר נכתב בסביבות המאה ה 15 ע"י יוגי swatmarama.
הוא נחשב לאחד הטקסטים המשמעותיים בכל הקשור לדרך היוגה אשר עוסקת בתרגול גופני - האתה יוגה.
בנוסף לתנוחות יוגה, תרגילי נשימה ,מודרות ועוד טכניקות הוא מתייחס גם לגורמים אשר קשורים לאורח חיים יוגי וביניהם תזונה. בפוסט זה אביא את החלק הרלבנטי לתזונה כפי שמופיע בפרק הראשון, מפסוק 58 ואילך בתרגום חופשי שלי מאנגלית.
תזונה מתונה היא לאכול מזון מספק ומתוק ולהקדישו לשיבא (שנחשב מורה היוגה הראשון) ולהשאיר רבע בטן ריקה (בפרשנויות ובטקסטים אחרים מדברים על רבע בטן למים, חצי לאוכל ורבע ריק).
מזונות לא מומלצים כוללים: מזונות מרים, חריפים או מלוחים, חרדל, אלכוהול, דגים, בשר, יוגורט, שום ועוד.. מזון שמחומם שנית, מלוח או חמוץ מדי, מזון שקשה לעכל, שמכיל ירקות עבשים אינו טוב ויש להימנע ממנו.
מזונות מומלצים כוללים: אורז, חיטה, שעורה, גהי (חמאה מזוקקת), דבש, ג'ינג'ר, סוכר טבעי, מלפפונים, ירקות, מונג דהל ומים טהורים.
על היוגי לאכול מזון טעים, מזין, מתוק ועסיסי הכולל מוצרי חלב שיחזק את האלמנטים בגוף.
כמה הערות
צריך לזכור שזה נכתב בקונטקסט של הודו במאה ה 15 עם המזונות שהיו זמינים ומקובלים באותה התקופה.
הדבר הראשון שמתייחסים אליו הוא כמות האוכל, לא לאכול הרבה ולהשאיר מקום בבטן, מתינות בכמויות האוכל חשובה לבריאות כפי שרואים היום גם מחקרית וחשובה למי שמתרגל יוגה בעקביות.
כמו שניתן לראות כאן ובטקסטים נוספים נהגו ואף המליצו לאכול מוצרי חלב מסוימים, יש לזכור שהיחס לפרה בהודו היה ועדיין שונה ומוצרי החלב היו מופקים באופן מקומי, פחות מתועש ויותר בריא.
ניתן לראות שיש התרחקות מטעמים חזקים חוץ מהטעם המתוק שנחשב מזין, מחזק וקל לעיכול, מזון עם טעמים חזקים באופן לא טבעי יכול ליצור היקשרות ותשוקה חזקה לאוכל, ולפגוע בחוש הטעם הטבעי שלנו.
התזונה ההודית כוללת גם היום הרבה אורז, תבשילי ירקות וקטניות, כל מיני פיתות מקומיות ומוצרי חלב פרה, כך שהגיוני שהתזונה היוגית תתבסס על התזונה הזו עם התאמות לאורח החיים היוגי.
לא מזכירים או מציינים פירות כמזון מומלץ - ייתכן שהטקסט נכתב באזורים בהודו בהם הייתה פחות נגישות לפירות.
אולי יעניין אתכם לקרוא גם:
